(תחילת פרק ו)
"זה לעומת זה עשה אלקים":
כאמור לעיל, ליהודי שתי נפשות, אלוקית ובהמית.
וכאן מבהיר התניא, שבמקביל לכחות הנפש האלוקית ולבושיה. כך גם בנפש הבהמית, ישנן עשר כחות המתפצלים לשכל ולמידות, וכן כלולים בה שלשה "לבושים" ("מחשבה דיבור ומעשה" המפעילים את כחותיה, את השכל ואת המידות).
והנה, בעוד כחות הנפש האלוקית הן "ספירות קדושות". כחות הנפש הבהמית מוגדרים כ"כתרין דמסאבותא" (כחות טמאים ומסואבים). וכן יש לראות את שלשת לבושיה כשהם מפעילים את כחותיה בעניני העולם שהם "הבל ורעות רוח", כ"לבושי מסאבו" (לבושים טמאים).
וכמבואר בחסידות: "זה לעומת זה עשה אלקים", כדי שהתנהגות האדם תהיה מתוך בחירה חופשית, ויהיה מקום לשכר ועונש עבור עבודתו.
...
הבריאה מתחלקת לשנים:
הבריאה כולה מתחלקת לשני צדדים, "צד הקדושה" וה"סטרא אחרא" (צד אחר, שאינו צד הקדושה).
ב"סטרא אחרא" כלולים, כל המעשים הנעשים תחת השמש שהם הבל ורעות רוח, וכל הדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה.
ואילו צד הקדושה, מתיחס אל המקום שבו ישנה השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה.
ונצין, שאין מצב בינים - או שהדבר נמצא בקדושה, או שהוא ב"סטרא אחרא".
...
הביטול לה' ככלי להשראת השכינה:
אין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אליו. בין אם יש בו ביטול בפועל, כביטולם של המלאכים העליונים. ובין אם המדובר ביהודי כזה, שהביטול הטבעי שלו לה' נמצא בו רק ב"כח" ובהעלם.
ולכן אמרו רז"ל:
א. "שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עימו" (שהרי גילה את ביטולו לה' בפועל).
ב. שעל כל עשרה מישראל שורה השכינה לעולם (גם כאשר אינם עוסקים בתורה או בדבר אחר שבקדושה) - שכן, אצל ישראל, גם במצב כזה, הביטול לה' נמצא בהם "בכח" (המהוה גם הוא "כלי" להשראת השכינה).
ראה המבואר בהרחבה, בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן על פרק ו' 225-230 ובספר "תניא לעיון" 211-217.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך.
חנוכה שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.