שופכים דם ומתנצלים - מי שמך לשר ושופט במקום ומצב שאינך בקי בהם

מדובר בנושא שנוי במחלוקת, איך צריך לנהוג במצב כזה, זה קרה בימים אלו שוב ולכן אני עוסק בו, מפני שלא יתכן לשפוך דם ואחר כך להסתפק בהתנצלות שאין לה את ערך שפיכות הדמים שנעשית בקול רעש גדול והתנצלות שחוץ מהנפגע והמתנצל כמעט ואין מי שיודע על כך

בויזניץ שיכון היה סיפור כזה. אחד שחשוד במעשים חמורים ואסורים נתבע לדין תורה בבית הדין של ויזניץ, אבל הוא הודיע כי לא יתייצב בויזניץ מפני שהם חד צדדיים בעניינו וביקש שהענין ידון בבית דין מחוץ לויזניץ. הדבר נודע לבנו הגדול של ר' ישראל שמו ר' חיים מאיר הגר והוא זעם על שפסל בית דין של ויזניץ והורה לסלקו, הוא שלח לומר לו כי אין לו מקום בויזניץ יותר ושיחפש לעצמו מקום אחר, הוא סולק בבושת פנים

לאחר כמה שעות התברר כי ר' חיים מאיר קיבל מידע שגוי וטעה באדם, מדובר היה באחר ולא בזה שסולק בבושת פנים, ר' חיים מאיר נקלע למבוכה קשה, ומיהר להתנצל בפניו ואמר כי טעה באדם, הכוונה היתה למישהו אחר - בויזניץ הסבירו כי הסיבה לטעות מפני שאותו אחד שנזרק גם הוא ידוע כמי שעושה מעשים נתעבים ואסורים ולכן הוא חשב כי הכוונה אליו

בויזניץ זעמו מה לר' חיים מאיר בכלל להתערב בנעשה בבני ברק כאשר הוא גר בבורו פארק וגם שם הוא לא מצליח להסתדר עם חסידי ויזניץ הוא אינו מתפלל שם בגלל סכסוך קשה שפרץ בינו לראשי הקהילה, ובנוסף איך אתה שופך דם של אדם לפני שאתה לא מברר כמו שצריך

נושא אחר הראוי לדיון, כשמי בויזניץ נקרא לדין תורה בויזניץ והוא יודע כי הדיינים שפוטים של מי שיש להם ענין לנדותו, האם הוא חייב לעמוד בפני בית דין זה, או שזכותו לתבוע בית דין חיצוני שלא יהיה תלוי בצד התובע. זה נושא לדיון הלכתי

בסיפור הזה, מי שמתעתד להיות הממשיך בויזניץ שיכון חייב להיות הרבה יותר זהיר, ובעתיד שלא יתערב בדברים כאלו בטרם הוא לא עושה בטוח באלף אחוז שאין כאן טעות, ובנוסף, על בית הדין בויזניץ להורות על סילוקו ואין עושים זאת בלי בית דין

חיים שאולזון