להיפרד בשלום - עצה טובה קא משמע לן

אי אפשר יותר להתעלם מן המצב שנוצר, זה פרץ החוצה אין עוד דרך לחזור אחורנית. נעשו המון שגיאות ולא אעסוק בשורות אלו באיסטרטגיה שלדעתי מי שאחראי לה טעה מלכתחילה והוביל למצב הזה, בדרך חכמה היו יכולים למנוע זאת, אבל זה מה שקורה במציאות. שיטת הכח שהאמינו ומאמינים בה לא עובדת, היא מפלגת בכל מקום, ואולי הגיע הזמן לכך, מפני שכל קהילה המגיעה למספרים כאלו אינה יכולה להתקיים כקהילה אחת שלימה. לא סאטמאר הצליחה ולא אחרים, מי  שכן הצליחו הם מי שמלכתחילה כל אחד מנהל מוסדות משלו, דוגמת חב"ד ששם אין דבר כזה שחב"ד היא הבעלים על מוסדות חב"ד, אלא כל שליח הוא הבעלים על בית חב"ד שלו. בסאטמאר שבעבר האמינו כי יצליחו לשמור על שלימות, למדו באמצעות אותן טעויות כי זה לא יילך, וכך קרה לויזניץ בבני ברק כאשר האמינו כי הם ישארו שלמים לאחר ר' משה'לע ולמדו מתוך מציאות החיים כי הם מתפלגים וכי אין דרך אחרת

גור עוברת גם היא תקופה כזו, למרות שאם חכמים היו, יכלו להמשיך במצב הנוכחי כל עוד הרבי חי וקיים. נעשו כמה טעויות בסיסיות שאסור היה לעשותן והובילו לקרע פנימי שהוא בלתי נמנע. השבוע נפגשו בני שני הצדדים למפגש של נסיון אם אפשר להמשיך יחד או יותר נכון לעשות כמה צעדים אחורה להחזיר את הגלגל אחורנית ולהמשיך כפי שהיה, ולא נראה כי זה אפשרי עוד מפני שזה כבר לא תלוי עוד בכמה בודדים בני האדמורי"ם, אלא בכל כך הרבה שנפלטו נזרקו או סבלו ואחרים שמרגישים דחוקים מאחור הממתינים לרגע שיוכלו לעלות על עגלה אחרת

צריך ללמוד את הטבע ואת המציאות. ישנם מי שהם סתומים ועוורים הם במקום אחד ולא זזים ואין זה משנה מי בראש ומי המוביל, וישנם מי שממתינים לרגע לברוח הם מחפשים בית וברגע שזה יתאפשר הם יהיו שם, לאלו יש לצרף רבים שחשים כי הם בדרגה נמוכה יותר במסגרת הקיימת אין מכבדים אותם מספיק או שסובלים מסיבות כאלו או אחרות. רשימת הסיבות מדוע לחפש מקום אחר היא ארוכה ואצל כל אחד הסיפור אחר, וכמו בכל מקום שנפרדים ומתחלקים, כך יקרה גם בגור מפני שאין דרך אחרת. ויזניץ מונסי מראש התחלקה ל-8 קהילות וכך פתרו את הבעיה, נפרדו בשלום ובכבוד והיום חיים זה עם זה כאחים טובים לאחר שכל חסיד בחר את האדמו"ר שלו. שימו לב, לכל אדמו"ר שם חסידים בכל מקום ולא רק במקום שהוא מכהן כאדמו"ר. מי שעדיין במצב טוב הם בעלזא מפני ששם בן יחיד, אבל גם שם אם יש מי שחושב שזה יהיה ככה לעולמים טועה

השאלה מה עושים במצב שנוצר, האם להיפרד במריבה קשה וסילוק אנשים וילדים ממוסדות או להיפרד בשלום ולהמשיך לנהל את גור בכבוד וללא יריבות קשה שתפגע בה בהרבה תחומים. גור ב"ה מספיק גדולה ולהפסיד כמה אלפים זה לא נורא כלל. במצב הנוכחי מי שילמד את הלך הרוחות ימצא מצב קרבי, מעולם לא ראינו קבוצות וואצאפ והתכתבויות במקומות אחרים על הנעשה בגור כפי שרואים היום, מדובר באנשי גור מבפנים ולא חלילה חיצוניים שבוחשים בקורה, נקלענו למצב שאין מנוס למי שמסלקים או מבזים והם חייבים להקים לעצמם מסגרת משלהם. מצב של מלחמה פירושו לבנות את הצד האחר, כל מי שיסולק, אוטומטית ימצא את עצמו בצד האחר. אני לומד את הקורה בבורו פארק, מלווה את המחלוקת הזו מאז שהחלה. טעות חמורה עשו כשהפרידו את הבנות לכיתות אחרות, ולבנים הקימו חיידר חדש ופתחו במאבק על 'יגדיל תורה', שתקתי כל הזמן בתקוה כי יצליחו לפייס או למצוא דרך שיוכלו לחיות עם זה, אבל הקורה עתה בארץ לא מסייע לכך, ההיפך, זה מגביר את הקרע הפנימי בין אלה לאלה, ואין מנוס אלא לעשות כאן סדר אחת ולתמיד

קורה אני כאן לשני הצדדים, תיפרדו בשלום, ותחזירו את הכבוד לגור, אני מצידי בלי נדר אשתדל ללכת באמצע בין הצדדים במטרה לדווח על הקורה, ובעיקר לשמור על כבוד כל הצדדים. מקוה מאוד שהמחלוקת הזו לא תוביל למצב של מלחמה כזו אשר תגרור דיווחים שלא ינעמו לאף צד, ולא חסר על מה

טעות עשו ועושים שלא נותנים לראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר בשמחת תורה את הכיבוד של 'כל הנערים' כפי שעשו בכל השנים, אנחנו עדיין לפני ואולי עד לשמחת תורה יהיו מי שיבינו כי עושים כאן טעות, אבל אם ההחלטה היא להכות בו, אז זו תהיה ההכרזה על הפילוג הרשמי, ומכאן זה עלול להתגלגל ואף אחד אינו יודע לאן זה יגיע

חיים שאולזון