ערש״ק נחמו תשע״ט, שלום וברכה לידידיי ומכריי קוראי הגליון ׳מעדני
הפרשה׳ די בכל אתר ואתר הע״י.
וכאשר אני כותב בכל אתר ואתר יש בזה ב׳ פירושים, אפשר לפרש אתר מלשון אתר נופש, ואפשר
לפרש אתר מלשון אתר אינטרנט, ויש כאלו שמקיימים את שניהם בו זמנית, שגם כשהם באתר
הנופש ממשיכים להיות באתר און ליין וחבל שכך, יש להשתדל בנופש להציץ לסלולרי לא
יותר מאחת לשעה, ותראו שעולם לא מתמוטט.
הבוקר הכנתי מאמר לשליחה, אך עקב בעיות בוויי פיי במדינה בה
אני שוהה לא הצלחתי לשלוח, ובינתיים, משהו מדהים קרה לי הערב ואני מרגיש זכות
וחובה לחלוק עמכם את הנס העצום בבחינת ׳עין בעין יראו׳ וכבעל קורא עלה לי מיד
הפסוק: ׳והאיש משתאה, מחריש לדעת ההצליח ה׳ דרכו׳, אי לכך, העדפתי לספר את מה שקרה
לי היום
וכך הוה מעשה: הייתי הערב בפגישה במלון בהונג קונג,
וביציאתי מהמלון ביקשה רעייתי תחי׳ מהפקיד במלון שיזמין לנו מונית לתחנה המרכזית, הפקיד
המנומס ליווה אותנו החוצה, שם עמד טור של מוניות מחכים לנוסעים, ופתח לי את הדלת
של המונית בתנועה ג׳נטלמנית תוך קידה עמוקה, (מה שלא רואים בארה״ב ועל אחת כו״כ לא
בארצנו הקדושה), הרגשתי כמו מלך ותוך כדי נסיעה נמנמתי מרוב עייפות עקב הג׳ט לעג
(הפרשי השעות), וכאשר הגעתי ליעד, שילמתי לנהג כפי שהופיע על המונה, ירדתי מהמונית
ונבלעתי בתוך ההמון שבטרמינל.
ויהי, אך הגעתי אל הדלפק, ואני קולט לתדהמתי כי המכשיר
הסלולרי שלי נשאר במונית, כנראה נפל על הרצפה או על הכסא במונית ולא הבחנתי בזה, אך
כעת מאוחר מדי, אלפי מכוניות שועטות שם והמונית מזמן המשיך לדרכו.
הייתי בהלם לרגע, ראשית התאוששתי ואמרתי את מאמרו של רבי
עקיבא: ׳כל מה שעושה הקב״ה הכל לטובה׳, התנערתי ועידכנתי את רעייתי שעמדה לא רחוק
ממני במה שקרה, והתרכזנו רגע לחשוב מה עושים כעת? רצתי החוצה אך הבנתי שזה כמו
לרוץ אחרי הרוח, תוך כדי, אשתי ניסתה להתקשר אל המכשיר כמה פעמים, המכשיר צלצל אך
אף אחד לא ענה, חשבתי להשיג את הטלפון של המלון לשאול עם איזה חברת מוניות הם
עובדים?, אך נזכרתי כי המוניות שם הם מזדמנות, היינו, כשמביאים אורח למלון הם אוספים
נוסע שיוצא משם, כך שזה לא יועיל.
עמדתי אובד עצות, עמך אפילו לא יודע אנגלית וקשה לנהל דו
שיח, ניגשתי אל דוכן האינפורמציה ושאלתי אותו מה הוא מציע? והוא אמר שארד קומה
לטרמינל של הנכנסים, שכן הרבה פעמים, נהגי המוניות שמורידים נוסעים שמגיעים לטרמינל,
פונים משם לקלוט נוסעים שיוצאים משם, ואם לא אמצא אותו שם, הוא הציע שניגש אל
נקודת המשטרה ש ממוקם בבנין לא הרחק משם ושאגיש תלונה/דו״ח. צחקתי בליבי, מה יועיל
תלונה במשטרה, אולי ירחם.
התחזקתי באמונה ובטחון בבורא עולם, כי ידעתי שלהתייאש לא בא
בחשבון מבחינתי, היום בדיוק הבחנתי שבמכשיר מוקלטים מעל 250 חידושים שטרם הספקתי
להעתיק לחוברותיי, יש שם אלפי מספרים ומידע עסקי שקשה לי לתאר את הקושי בשחזור,
וגם אני בארץ זרה ולא נעים להתקע בלי טלפון, בקיצור, רק ה׳ יכול להושיע.
יצאתי עם רעייתי לכיוון טרמינל הנכנסים וראיתי 2 טורים
ענקיים של מוניות ואיש בטחון מכוון את התנועה שזורמת די מהר, אנשים נכנסים למוניות
והטור מתקדם די מהר, חילקנו בינינו את השטח, כל אחד מאיתנו לקח טור אחד של מוניות להציץ
פנימה, לנסות לזהות אם זה הנהג, בתקווה שנזהה, כי בעינינו כולם צרי עין עם אותו
פרצוף סיני, עברנו על 2 הטורים, להערכתי כ-100 מוניות לפחות, אך לשוא, יותר קל
לחפש מחט בערימת שחת.
חזרנו לטרמינל, חשבתי באשליה, אולי הנהג יחזור לקומה
העליונה לחפש אותי כדי להחזיר לי את המכשיר, היפלא מה׳ דבר? הלא הרבה דרכים למקום,
אנו עושים את ההשתדלות אך הישועה מאיתו יתברך.
פתאום ראיתי שרעייתי תחי׳ מחטטת בתיק היד שלה ושולפת נייר
קטן עם הסמל של הבית מלון שיצאנו משם והיא מראה לי שהפקיד האדיב מהמלון רשם לה על
פתק את מס׳ הרישוי של המונית, הייתי מופתע, כי כלל לא שמתי לב לכך שהוא רשם שום
פתק, כמו״כ הייתי מופתע מכך שהיא לא השליכה את הפתק, רק הכניסה את זה לתיק, בעקבות
זאת חשבנו אולי בכל זאת כדאי לגשת אל תחנת המשטרה, יתכן ויש להם דרך לאתר אותו ע״פ
המספר רישוי.
ביררנו שתחנת המשטרה נמצאת בבנין שממוקם מאחורי שיירת
המוניות, מעבר לכביש, חזרנו שוב את כל המדרכה אך הפעם לא הצצנו פנימה רק הסתכלנו
על לוחיות הרישוי לפי המספר ששינננו מהפתק VE395 (כהרגלי בשינון, עשיתי לי סימן,
VE ר״ת וה׳ אמת, והמספרים כמנין ימות החמה פלוס שלושים).
לפלא היה בעיני, כי כל הרכבים היו להם 2 אותיות באנגלית
ועוד 4 ספרות, לעומת המספר שבפתק שהיה מורכב רק מ-3 מספרים, וחשבתי שמא הפקיד
במלון טעה והחסיר סיפרה, לפתע ראיתי מונית אחת שגם התחילה באותיות EV ועוד 3 ספרות
אך שונות, חשבתי לרגע אולי כל תחנת מוניות יש לה אותם אותיות ורק המספרים משתנים,
ניגשתי לנהג לנסות לתשאל אותו אך הוא לא ידע מילה אנגלית ולא הצלחתי לתקשר איתו,
כשהמשכתי לנדנד הוא פלט צרור משפטים בסינית שבאידיש היה נשמע לי כמו ׳פאנג אן פון
אנפיינג׳ (תתחיל מההתחלה) הוא נעל לי את החלון בפרצוף וחשתי כאילו הוא אומר לי
אומר: מה נטפלת אלי, יא קרציה?.
התחזקתי לא להתייאש ואמרתי בקול: אני מתחייב לתרום ח״י דולר
לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, אלקא דמאיר ענני ג״פ, תוך כדי כך ניסיתי להיזכר
בסיפורי הגמ׳ על המופתים הגלויים שהיו לרבי מאיר בעל הנס.
אני טרם אכלה לדבר ואני רואה בנתיב האחר מונית מתקרבת ועל
הלוחית כתוב: VE395, קיבלתי צמרמורת מגילוי אהבת ה׳ אלי ומהחיבה שזה עתה הראני
וחיבקני, בקושי הסתכלתי ימינה ושמאלה (הנהיגה כאן הפוכה כמו בלונדון ויש להיזהר
ביותר) למזלי, הנתנועה התנהלה באיטיות ושעטתי אל הנתיב שלו, פתחתי את הדלת ללא
הזמנה ואני רואה את המכשיר נח לו על השטיחון שעל רצפת המונית, התכופפתי והרמתיו
לתדהמת הנהג שכלל לא ידע מהמציאה שהיתה לצידו, מתברר שהמכשיר היה על רטט, כי
בפגישה במלון השתקתי את הצלצול, ויתכן שגם זה שיחק לטובתי ושזה חלק מהנס, כי לו
היה מספיק בינתיים להעלות נוסע או שהיה מבחין בזה או שומע את הצלצול, היה מסתלק
מהשטח ופונה לאזור אחר (ואולי אני סתם חושד, יתכן והיה עונה לצלצול ומתאם החזרה?)
בכל אופן, הייתי בתדהמה, כי הרגשתי רגע מרומם, כאילו זה
גדול עלי, אמרתי הודו לה׳ ו׳מזמור לתודה׳, ביקשתי מאשתי את הפתק הקטן שהפקיד נתן
לה במלון, צילמתי אותו במכשיר הנייד, ואמרתי לה שברצוני להסגיר את זה ולתלות
במשרדי מול מקומי כדי שאזכור בכל רגע כמה ה׳ אוהב אותנו ושומר עלינו. (לאלא
שמקבלים את הגליון בקבוצת הוואצאפ אצרף תמונת הפתק)
התבוננתי בדבר, ואמרתי לעצמי, הרי ה׳ רוצה את טובתי, ויכול
היה לסדר שלא אאבד את המכשיר כלל? אך האמת היא, שהוא רצה להראות לי את חיבתו גם אי
שם בקצה העולם, בארץ ציה ושממה, ראה נא אנכי לצידך, על כפים ישאונך, בטח באחד ואל
תפחד.
אין לי מילים להודות לו יתברך על החסד הזה ועל כל החסדים
הנגלות והנסתרות, הידועים לנו ושאינם ידועים, אמרתי לעצמי לקיים את דברי דוד המלך
בתהילים ׳בתוך רבים אהללנו׳, וכשם שעד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך כן
יעזרנו לנצח ויקויים בנו דברי הרבנית האדיל בת אור שבעת הימים מרן הבעל שם טוב
זיע״א, שאמרה: מאמינים ויודעים אנו בבירור שהכל חסדים מאתך, אבל אנו מבקשים ׳הראנו
ה׳ חסדך׳.
אגב, לאחר מעשה, כאשר סיפרתי הדבר לבני שלומי נ״י, עידכן
אותי כי יש אפליקציה שאפשר לעקוב מכל מכשיר חכם או מחשב היכן המכשיר ממוקם כרגע,
ויכולתי בהדרכתו לעלות על המיקום, לעצור מונית ולרדוף לפי האייקון, אם נהג המונית
לא כיבה בינתיים את המכשיר). טוב שלא ידעתי מכך, ובטחתי רק בה׳ יתברך והוא אכן
הושיע אותי בדרך הקלה.
בינתיים, היו ברוכים, לפחות יש לי כבר מאמר מוכן לשבוע הבא,
הוא הוא אותו מאמר שכבר הכנתי בבוקר ועניינו קצת דומה לסיפור שאירע לי הערב, ולבטח
עוד ישתפר במהלך השבוע ועד אז קווי ה׳ יחליפו כח, ו׳נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם׳
נ.ב. כעת רק נשאר לי לברר הלכתית, האם הצדקה שהבטחתי
לרמבעה״נ זה דוקא לקופה רשמית או כל צדקה ולומר בעת הנתינה לכבוד נשמת רבי מאיר
בעל הנס, מי שיודע בענין הזה שיכתוב לי בבקשה.
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.