שלום וברכה מורי ורבותי!
למדנו בפרשה החולפת "נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם".
מה זה "בני גרשון גם הם"?
בספרי החסידות מובא הביאור הבא.
"נשא"- תרומם, דווקא את בני גרשון, את אלא שמגורשים ורחוקים מנחלת ה' להסתפח.
כלומר,
אומר הקדוש ברוך הוא: "את החברים שלך, את אלה שאיתך באותו בית מדרש, את
אלה שאתה רואה בכל בוקר, צהריים וערב בבית הכנסת זו לא חכמה לקרב, זו לא
חכמה לחבק, כי אותם אתה רואה יום יום ושעה שעה במקום שלך ובדרך הנכונה
והאמיתית שלך".
"אני
מבקש ממך לנשא ולרומם דווקא את הרחוקים יותר, דווקא את אלה שלא הולכים
בתלם, דווקא את הנוער הנושר, דווקא את הנוער המתמודד, דווקא את ההוא שמסתכל
מבחוץ ומסתפק 'האם בית המדרש מתאים לי או לא?', לך, תרומם, תנשא ותחבק
אותם, לך ותשפיע עליהם".
וידועה השאלה המפורסמת" איך אני יכול להשפיע ולא לחשוש מכך שאני בעצמי אהיה מושפע?".
אז קודם כל, ברור שכל אחד עושה את זה לאחר התייעצות עם רבותיו ולאחר התאמה מלאה.
אבל יש כאן משהו מעבר לזה.
בהלכות
שחיטה אנחנו לומדים שהדם שיוצא מגופה של הבהמה, אין חשש שבאותו רגע הוא
יגרום לבשר לבלוע מאותו דם תודה ולהיאסר באיסור דם, וזאת משום "דאיידי
דטריד למפלט- לא בלע".
כלומר, דם שטרוד לפלוט, הוא בעצמו לא בולע, ולא יכול להיבלע.
זה אומר לכל אחד מאיתנו, בזמן שאתה טרוד לעשות טוב, בזמן שאתה טרוד להשפיע על מישהו, אין סיכוי שאותו אחד יצליח להשפיע עליך.
לכן
לא מנהלים ויכוחים, לא מחפשים את המתמודד שרוצה בדווקא לענות תשובות, אלא
להיפך, מחפשים את מי שיש לו אוזן קשבת, טורדים את עצמו בלהעניק לו, וזוכים
למלא גם אותו.
"נשא את ראש בני גרשון" אמיתי.
כל
אחד בחלקו, כל אחד בשכונתו, כל אחד בביתו, את המישהו הקטן שמזגזג, את
המישהו הקטן שפונה שמאלה מידיי, דווקא אותו לקרב, לרומם ולהעלות, ולזכות
לראות רק נחת כל הימים,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.