ישב ראש ישיבת עץ חיים,
רבי איסר זלמן מלצר זצוק“ל ולמד עם התלמידים תורה בביתו. תוך כדי השיעור
צעקה הרבנית החכמה, הינדא בילא, בבהלה, שהחלב שבקדרה עלה על גדותיו.
וכנודע, כאשר החלב עולה על גדותיו, יכולות להתעורר כמה שאלות וספקות בבשר
וחלב. רבי איסר זלמן קם ממקומו ונכנס למטבח ודיבר משפט או שניים עם הרבנית.
מיד לבש את כובעו העליון ויצא מביתו החוצה. התלמידים התפלאו שהוא משאיר
אותם כך באמצע השיעור ויוצא מביתו. לאחר שחזר, אמר לתלמידים, שכיון שהחלב
נשפך ועלה על גדותיו, הבנתי שהקב“ה מרמז לי לשוב בתשובה. לכן נכנסתי תחילה
לשאול את הרבנית אם כבר שילמו על החלב, בעת שהחלבן הביא בבוקר את החלב.
האם קיימו בו ’ביומו תתן שכרו‘. והסבירה הרבנית, שבדיוק לא היה לה באותה
שעה מעות , וכנראה הסכים שתשלם לו למחרת. אע“פ שבכהאי גוונא אין עוברים על
לאו ד‘לא תלין פעולת שכיר‘, מ“מ יש בזה ביטול מצות עשה ד‘ביומו תתן שכרו‘.
ומובא בבאר היטב, שהאריז“ל היה נזהר באופן מופלג מאד לקיים מצוה זו, אע“פ
שקרה, שבגלל זה איחר תפילת המנחה עד למאוד. לכן יצא רבי איסר זלמן ושילם
תיכף ומיד לאיש שהביא את החלב. כך דרכם של הצדיקים , שכל דבר שקורה איתם,
עושים מיד חשבון נפש. וכדמשמע במס‘ ברכות , שלאחר שהחמיצו ד‘ מאות חביות
יין , ישב רב הונא ודן וביקש שיעזרו לו חבריו לעשות חשבון נפש. והם הקדימו
ואמרו לו ’לעיין מר במילתיה‘, ואמר להם ’וכי חשידנא בעינייכו‘ האם אני חשוד
בעיניכם שלא עשיתי חשבון נפש... בימינו אם משהו אינו מצליח לאדם,
ויבואו חבריו לומר לו ’תעשה חשבון נפש‘, יתמלא בושה וצער וכעס. אך כך הוא
מנהג חסידים ואנשי מעשה, כל מה שקורה, צריך לבדוק מה רוצה הקב“ה ממני עכשיו...
שבת שלום ומבורך, ובכל מקום שיש שם " מצעדי-חרפה " יש להקים מיד עוד מוסדות לתורה ותפילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.