עבודת האתכפיא:
נקדים, כי ה"אתכפיא" (= הכפיה) מבטאת את עבודת ה' המשולבת במלחמה, עם היצר, עם טבעו ועם הרגליו.
להצלחת האדם בעבודה זו, השלכות רבות ומגוונות, מעל ומעבר לתחום עולמו הקטן. בין השאר, כאשר האדם כופה את יצרו, הוא פועל את ה"אתכפיא" גם ב"סטרא אחרא" שלמטה, וגם ב"סטרא אחרא" שבעולמות העליונים (הנוהגת להגביה את עצמה, ועם כפיתה מקיימים את הנאמר "אם תגביה כנשר וגו' משם אורידך נאום ה'").
הזהר, בהפליגו אודות גודל הנחת רוח שיש לפניו יתברך מעבודת ישראל, כותב: שבכפית הסטרא אחרא למטה, מתעלה כבודו של הקב"ה על הכל, יותר מאשר בכל שבח אחר.
...
"בכל דחיה ודחיה":
העבודה בדחית וכפית היצר אינה פעולה חד פעמית. אין היצר מתיאש לאחר שדחוהו בראשונה, כך שלא ימנע מלהופיע פעמים נוספות. ומכאן שמלחמה זו יכולה להיות ממושכת ותמידית.
"ולכן" מביע התניא את מסקנתו: "אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו, גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו. כי אולי לכך נברא, וזאת עבודתו, לאכפיא לסטרא אחרא תמיד.
...
חבר נכבד:
מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.