עצבות הנובעת מגסות הרוח:
העצבות (באדם רגיל שאינו צדיק), כשהיא מעצם נפילת ההרהרים הרעים בקרבו בשעת עסקיו. אינה נובעת מהקדושה אלא מהקליפה, מגסות הרוח.
אדם זה "אינו מכיר את מקומו, ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק, שלהם, לצדיקים בודאי לא נופלים הרהורי שטות כאלו".
מאדם רגיל נדרש לשאוף לא להיכשל בעבירות כלל, אפילו
לא לשעה קלה. ולמעשה להשתדל להיות כ"בינוני". "ומדת הבינונים ועבודתם היא, רק לכבוש את היצר וההרהור העולה מהלב למוח, ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים" (ולא למנוע את הופעתו).
ולהרחבת הבאור: הנה, כמבואר בחסידות, כל אדם חיב להכיר את מקומו. ובהתאם, דרכי עבודתו של כל אחד יהיו כמהותו וככשרונותיו. והמעונין לתקן את עצמו בדברים הנמנעים ממנו, עלול בסופו של דבר להגיע לרפיון, גם בדברים הראויים לו.
חסיד נכבד:
מומלץ לשלב את "היום בתניא", בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.