הלכות לשון הרע כלל ח
ח. וְדַע, דְּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים, דְּמֻתָּר לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת, דַּוְקָא אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה לִפְנֵי אֲנָשִׁים אֶת גֹּדֶל תַּרְמִיתָם בְּזֶה הָעִנְיָן, וְיִרְאוּ שֶׁאֵין הַדִּין עִמָם, מִתּוֹךְ זֶה תֻּשְׁבַּת הַמַחֲלֹקֶת, אֲבָל בְּלָאו הָכִי (בלי זה) אֵין שׁוּם חִלּוּק בַּדָּבָר. גַּם צָרִיךְ לְאֵלּוּ הַפְּרָטִים שֶׁאֲבָאֵר:
א. שֶׁהַדְּבָרִים, שֶׁעַל יָדָן הֻסְכַּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, יֵדַע מֵעַצְמוֹ, וְלֹא יִסְמֹךְ בָּזֶה עַל שְׁמִיעָה מֵאֲחֵרִים, אִם לֹא שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא אֱמֶת.
ב. צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לַתּוֹעֶלֶת הַנַּ''ל, וְלֹא מִצַד שִׂנְאָה.
ג. אִם בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַשְׁקִיט הַמְרִיבָה בְּאֹפֶן אַחֵר, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן, עַל יְדֵי הוֹכָחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אָסוּר לוֹ לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עֲלֵיהֶם, אִם לֹא שֶׁהוּא יָרֵא לְהוֹכִיחָם, פֶּן כְּשֶׁיֵּדְעוּ בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת מִזֶּה, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ עִמָהֶם, יָפֵרוּ עֲצָתוֹ, וְשׁוּב לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵצָה, אֵיךְ לְתַקֵן אֶת הַדָּבָר, אַךְ בְּעִנְיָן כָּזֶה צָרִיךְ שִׁקוּל הַדַּעַת גָּדוֹל, וְלֹאִ יְמַהֵר לְהַחְלִיט הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ לְהַטִיל שֵׁם בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת עַל צַד אֶחָד, רַק שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל פִּי הַתּוֹרָה, מִי הֵם בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר בְּדַעְתּוֹ הַדִּין עִם מִי, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה - עָדִיף.
ח. וְדַע, דְּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים, דְּמֻתָּר לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת, דַּוְקָא אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה לִפְנֵי אֲנָשִׁים אֶת גֹּדֶל תַּרְמִיתָם בְּזֶה הָעִנְיָן, וְיִרְאוּ שֶׁאֵין הַדִּין עִמָם, מִתּוֹךְ זֶה תֻּשְׁבַּת הַמַחֲלֹקֶת, אֲבָל בְּלָאו הָכִי (בלי זה) אֵין שׁוּם חִלּוּק בַּדָּבָר. גַּם צָרִיךְ לְאֵלּוּ הַפְּרָטִים שֶׁאֲבָאֵר:
א. שֶׁהַדְּבָרִים, שֶׁעַל יָדָן הֻסְכַּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, יֵדַע מֵעַצְמוֹ, וְלֹא יִסְמֹךְ בָּזֶה עַל שְׁמִיעָה מֵאֲחֵרִים, אִם לֹא שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא אֱמֶת.
ב. צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לַתּוֹעֶלֶת הַנַּ''ל, וְלֹא מִצַד שִׂנְאָה.
ג. אִם בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַשְׁקִיט הַמְרִיבָה בְּאֹפֶן אַחֵר, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן, עַל יְדֵי הוֹכָחָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אָסוּר לוֹ לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עֲלֵיהֶם, אִם לֹא שֶׁהוּא יָרֵא לְהוֹכִיחָם, פֶּן כְּשֶׁיֵּדְעוּ בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת מִזֶּה, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ עִמָהֶם, יָפֵרוּ עֲצָתוֹ, וְשׁוּב לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵצָה, אֵיךְ לְתַקֵן אֶת הַדָּבָר, אַךְ בְּעִנְיָן כָּזֶה צָרִיךְ שִׁקוּל הַדַּעַת גָּדוֹל, וְלֹאִ יְמַהֵר לְהַחְלִיט הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ לְהַטִיל שֵׁם בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת עַל צַד אֶחָד, רַק שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל פִּי הַתּוֹרָה, מִי הֵם בַּעֲלֵי הַמַחֲלֹקֶת. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר בְּדַעְתּוֹ הַדִּין עִם מִי, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה - עָדִיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.