בכל הדורות חלקו זה על זה, ההיסטוריה היהודית מלאה בגדולים וענקים שחלקו ולא רק חלקו הם ניהלו מערכות קשות זה נגד זה, ובכל זאת לא מצאנו היכן שהכו זה את זה. בית הלל ובית שמאי חלקו זה על זה בדברים עקרוניים בבסיס ההלכה, ובכל זאת התחתנו אלו עם אלו ומעולם לא מצאנו כי הרימו יד זה על זה
היהדות החרדית של זמנינו, ואני מדגיש את 'זמנינ'ו מפני שזה לא היה לפני שלש מאות שנה, זה התחיל קצת לפני מאתיים שנה וזה התפתח עד שהיום האלימות היא מקור ההפגנה, לא נמצא עוד כמעט היכן שחולקים זה על זה ולא תתפרץ האלימות. אני מלווה את הנושא חמישים שנה לפחות וכותב על זה יותר מארבעים שנה, האלימות החרדית היא רעה חולה, בכל נושא כמעט לא יודעים עוד לשמור על הידיים נקיות, תתווכח תביע את עמדתך, אבל להרים יד על האחר, אין פשע גדול מזה, הידיים הם ידי עשיו כך קבעו כל גדולי ישראל, אך לצערנו ובושתנו כאלו שהם מכונים 'גדולי ישראל' אך אינם כאלו מנצלים את מעמדם לשגר את תלמידיהם להכות יהודים בגלל סיבות פוליטיות
קחו את ר' יואל מסאטמאר הוא לחם בציונות אבל מעולם לא שלח יהודי להרים ידיים על ציוני. קחו את רבה של בריסק אשר הזהיר מפני האלימות עד כדי כך שהתנגד להפגנות בכלל בגלל שחשש מאלימות, ואפילו הרב שך היה מזהיר תמיד 'אן אלימות' שפירושו בלי אלימות. לעומתם האהרוני מסאטמאר כאשר היה ראש הישיבה במונרו הוא שלח בחורים להכות יריבים, הוא היה נכנס לישיבה והיה אומר אני מזהיר את הבחורים שחלילה לא לפגוע בפלוני ובאותו לילה הבחורים יצאו להכותו, ככה זה היה שנים
זוכר אני את ר' עמרם בלוי, הייתי הולך עמו הרבה להפגנות בשנותיי הצעירים, מעולם הוא לא הרים יד על יהודי, ההיפך, הוא חטף מכות מהאלות של השוטרים ולא ראיתי שהוא יכה אותם, לעומתו, שותפו ר' אהרן קצינלנבויגן היה נוהג ההיפך הוא לא היה הולך להפגנות בכלל הוא היה אומר 'אוואו מען הויבט הענט הויב איך פיס' (היכן שמרימים ידיים אני מרים רגליים), בימינו האלימות התפרצה בצורה זוועתית ובמיוחד מאז הפכו המחבלים הליטאים למפגינים סינטטיים כאלו אשר משרתים אינטרס מפלגתי, הם ביקשו להוכיח כי הם טובים יותר מאחרים ועשו זאת על ידי אלימות, אם על ידי משיכת זנבות של סוסים ואם על ידי הכאת שוטרים ושוטרות, ואם על ידי אלימות מן הסוג הפרוע ביותר שלא לאאפשר ליהודים זקנים וחולים לזוז, החזיקו אותם שעות באוטובוסים וסבלו סבל שאי אפשר לתאר, במיוחד הזקנים שלא יכלו להתאפק והמבין יבין
אלו שעתה נוהגין באלימות נגד גפני ומקלב, פושעים פשוטו כמשמעו. מקובל למחות לכתוב להפיץ כתבים ותעמולה נגדם ומעשיהם, אבל להרים ידיים, זה חמור מאוד, ועל כך חייבים כולם למחות ללא כל קשר לאיזו קהילה או קבוצה פוליטית אתה משתייך, הידיים ידי עשיו ואם אתה קורא לעצמך חרדי זה חייב להיות מחוץ למשחק הזה
היהדות החרדית של זמנינו, ואני מדגיש את 'זמנינ'ו מפני שזה לא היה לפני שלש מאות שנה, זה התחיל קצת לפני מאתיים שנה וזה התפתח עד שהיום האלימות היא מקור ההפגנה, לא נמצא עוד כמעט היכן שחולקים זה על זה ולא תתפרץ האלימות. אני מלווה את הנושא חמישים שנה לפחות וכותב על זה יותר מארבעים שנה, האלימות החרדית היא רעה חולה, בכל נושא כמעט לא יודעים עוד לשמור על הידיים נקיות, תתווכח תביע את עמדתך, אבל להרים יד על האחר, אין פשע גדול מזה, הידיים הם ידי עשיו כך קבעו כל גדולי ישראל, אך לצערנו ובושתנו כאלו שהם מכונים 'גדולי ישראל' אך אינם כאלו מנצלים את מעמדם לשגר את תלמידיהם להכות יהודים בגלל סיבות פוליטיות
קחו את ר' יואל מסאטמאר הוא לחם בציונות אבל מעולם לא שלח יהודי להרים ידיים על ציוני. קחו את רבה של בריסק אשר הזהיר מפני האלימות עד כדי כך שהתנגד להפגנות בכלל בגלל שחשש מאלימות, ואפילו הרב שך היה מזהיר תמיד 'אן אלימות' שפירושו בלי אלימות. לעומתם האהרוני מסאטמאר כאשר היה ראש הישיבה במונרו הוא שלח בחורים להכות יריבים, הוא היה נכנס לישיבה והיה אומר אני מזהיר את הבחורים שחלילה לא לפגוע בפלוני ובאותו לילה הבחורים יצאו להכותו, ככה זה היה שנים
זוכר אני את ר' עמרם בלוי, הייתי הולך עמו הרבה להפגנות בשנותיי הצעירים, מעולם הוא לא הרים יד על יהודי, ההיפך, הוא חטף מכות מהאלות של השוטרים ולא ראיתי שהוא יכה אותם, לעומתו, שותפו ר' אהרן קצינלנבויגן היה נוהג ההיפך הוא לא היה הולך להפגנות בכלל הוא היה אומר 'אוואו מען הויבט הענט הויב איך פיס' (היכן שמרימים ידיים אני מרים רגליים), בימינו האלימות התפרצה בצורה זוועתית ובמיוחד מאז הפכו המחבלים הליטאים למפגינים סינטטיים כאלו אשר משרתים אינטרס מפלגתי, הם ביקשו להוכיח כי הם טובים יותר מאחרים ועשו זאת על ידי אלימות, אם על ידי משיכת זנבות של סוסים ואם על ידי הכאת שוטרים ושוטרות, ואם על ידי אלימות מן הסוג הפרוע ביותר שלא לאאפשר ליהודים זקנים וחולים לזוז, החזיקו אותם שעות באוטובוסים וסבלו סבל שאי אפשר לתאר, במיוחד הזקנים שלא יכלו להתאפק והמבין יבין
אלו שעתה נוהגין באלימות נגד גפני ומקלב, פושעים פשוטו כמשמעו. מקובל למחות לכתוב להפיץ כתבים ותעמולה נגדם ומעשיהם, אבל להרים ידיים, זה חמור מאוד, ועל כך חייבים כולם למחות ללא כל קשר לאיזו קהילה או קבוצה פוליטית אתה משתייך, הידיים ידי עשיו ואם אתה קורא לעצמך חרדי זה חייב להיות מחוץ למשחק הזה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.