א. נהגו ישראל קדושים למחות את שמו של עמלק ואת שם המן, והיו כותבים את שמו על לוחות עץ או על סוליית נעליהם ומחכים לקיים "שם רשעים ירקב" (משלי י, ז), וכן מה שנאמר (דברים כה, יט) "תמחה את זכר עמלק".
ב. רבותי הקדושים זצוק"ל היו אוכלים דברים מתוקים ביום פורים, והיו אומרים במליצה שיש באכילת מתוק עניין במחיית עמלק, משום שעמלק וכל אויבי עם ישראל מימים ימימה רצו למרר את חיינו, והקב"ה מיתק את הדינים מיתק את המר במתוק. וכך כשאכלו מתוק בפורים אמרו בפיהם והרהרו בדעתם, זכר למיתוק הדינים אשר עשה עמנו הקב"ה מדור לדור.
ומרן הבית יוסף (סי' תרצ סע' טז) כותב על כלל המנהגים הללו בעניין מחיית זכר עמלק, "לכן אין ללגלג על המנהגים כי לא לחינם נקבעו".
ב. רבותי הקדושים זצוק"ל היו אוכלים דברים מתוקים ביום פורים, והיו אומרים במליצה שיש באכילת מתוק עניין במחיית עמלק, משום שעמלק וכל אויבי עם ישראל מימים ימימה רצו למרר את חיינו, והקב"ה מיתק את הדינים מיתק את המר במתוק. וכך כשאכלו מתוק בפורים אמרו בפיהם והרהרו בדעתם, זכר למיתוק הדינים אשר עשה עמנו הקב"ה מדור לדור.
ומרן הבית יוסף (סי' תרצ סע' טז) כותב על כלל המנהגים הללו בעניין מחיית זכר עמלק, "לכן אין ללגלג על המנהגים כי לא לחינם נקבעו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.