הצביעות זועקת לשמים, מדובר במה שהיה זה לא מכבר לפני כמה שבוועת בלבד, לעיתים כשעוסקים בדברים שכבר כמעט שכחו אפשר אולי להבין מדוע חזרו על הדברים שיחקו צביעות סבורים כי בודאי לא זוכרים, אבל מה שקרה ממש בימים האחרונים ולא לקחת בחשבון את התגובה, זה אומר משהו על ה'אמת' של אותם בויזניץ
לפני כמה שבועות גילו אנשי ר' ישראל ובעיקר בני משפחתו כי יוקיל הגבאי של ר' מנדלי לפני חצי שנה נשא דברים בפני קבוצת צעירים וסיפר להם את ההיסטוריה של ויזניץ על אותן ימים שר' משה'לע ור' מאטאלע לחמו, ועל מה שקרה לר' ישראל מדוע סילקו אותו מויזניץ, הם קראו למלחמה וקראו להחרים את המגבית של ר' מנדלי, הם אף הזהירו שחלילה יוקיל שלא יתקרב לויזניץ של ר' ישראל
והנה, הרבנית של ר' ישראל כתבה מכתב תנחומים לרבניות מויזניץ מונסי ושם היא עוסקת ב'אמת' של חמיה וגיסה, היא קובעת כי האמת היא שלהם ולא של חמיה, וכי הם אלו שהשלימו עם הדוד ממונסי, דבר שאינו לגמרי נכון מפני שאין שלום עם צד אחד, לשלום צריכים שני צדדים, וכאן לשני הצדדים היה ענין בשלום לא רצו למות בלי התפייסות, זה היה טוב לר' משה'לע ולר' מאטאלע. אבל נתעלם כרגע מזה, ניגש לענין עצמו, היא כותבת דברים שהם פגיעה קשה בחמיה ובר' מנדלי, והשאלה היא, במה זה יותר טוב מדברי יוקיל שהוא בסך הכל גבאי ולא יותר מזה, פה מדובר ברבנית בכבודה ובעצמה שכותבת דברים כאלו
או שלשני הצדדים מותר לומר ולכתוב כרצונם או שאסור, לקבוע כי רק לצד של ר' מנדלי אסור ולצד של ר' ישראל מותר, יש בה צביעות
לפני כמה שבועות גילו אנשי ר' ישראל ובעיקר בני משפחתו כי יוקיל הגבאי של ר' מנדלי לפני חצי שנה נשא דברים בפני קבוצת צעירים וסיפר להם את ההיסטוריה של ויזניץ על אותן ימים שר' משה'לע ור' מאטאלע לחמו, ועל מה שקרה לר' ישראל מדוע סילקו אותו מויזניץ, הם קראו למלחמה וקראו להחרים את המגבית של ר' מנדלי, הם אף הזהירו שחלילה יוקיל שלא יתקרב לויזניץ של ר' ישראל
והנה, הרבנית של ר' ישראל כתבה מכתב תנחומים לרבניות מויזניץ מונסי ושם היא עוסקת ב'אמת' של חמיה וגיסה, היא קובעת כי האמת היא שלהם ולא של חמיה, וכי הם אלו שהשלימו עם הדוד ממונסי, דבר שאינו לגמרי נכון מפני שאין שלום עם צד אחד, לשלום צריכים שני צדדים, וכאן לשני הצדדים היה ענין בשלום לא רצו למות בלי התפייסות, זה היה טוב לר' משה'לע ולר' מאטאלע. אבל נתעלם כרגע מזה, ניגש לענין עצמו, היא כותבת דברים שהם פגיעה קשה בחמיה ובר' מנדלי, והשאלה היא, במה זה יותר טוב מדברי יוקיל שהוא בסך הכל גבאי ולא יותר מזה, פה מדובר ברבנית בכבודה ובעצמה שכותבת דברים כאלו
או שלשני הצדדים מותר לומר ולכתוב כרצונם או שאסור, לקבוע כי רק לצד של ר' מנדלי אסור ולצד של ר' ישראל מותר, יש בה צביעות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.