עברנו שנה קשה, שנה של מערכות ציבוריות בכמה נושאים חשובים שנשאו ב"ה פרי, סוף סוף עוסקים במה שהיו צריכים לעסוק לפני שלשים וארבעים שנה, היינו נראים היום אחרת, מפני שהיו לפחות משתדלים היכן שאפשר להציל והיו הרבה פחות מפגעים ברחוב ובעיקר במוסדות הציבוריים, תקוותנו הגדולה שהקללה הקשה הזו שנפגעו ממנה כל כך הרבה צעירים וצעירות, גם אם לא תפסק כליל מפני שמדובר במה שאי אפשר לנקות במאת האחוזים, אבל נציל מאות, ובשביל זה צריך לעשות את המקסימום האפשרי לאלץ את הממונים לנהל את מוסדותיהם לא רק פיננסית וחינוכית, אלא לא פחות להבטיח כי העובדים כולם מן המחנכים ועד לעובדים אינם נגועים בסטיות שקשה להם להתמודד עימם ומאמללים כל כך הרבה
היתה זו שנה של גילויים גדולים, כאלו אשר בעבר לא רצו להאמין כי מי שנמנים על השכבה העליונה מי שביקשו שיאמינו כי הם מורמים מעם, הם המסוכנים ביותר לצעירי דורנו, ולא רק במוסדות, אלא גם בתוך המשפחה עשו מעשים מחרידים, עבורנו זה לא היה חדש וגם לא הזדעזענו מפני שידענו זאת שנים, מי שהזדעזעו הם אלו שלא רצו להאמין שכך פני הדברים במציאות
יש עוד הרבה כאלו ומזלם שהם עדיין לא נתפסו, משהו חולה מאוד בחינוך החרדי המאפשר לסוטים לעשות את מעשיהם 'על פי הלכה והשקפה', הם 'חלילה' לא עוברי עבירה בעלי תאוה גסים, הם מחפשים 'מצוות' ואף מוכיחים לנפגעים כי מה שהם עושים זה לטובתם, כאן החורבן הגדול
הכל חשודים על עריות מן הגדול ועד הקטן, בעייתנו היתה ועדיין קיימת שיש מי שכלל לא חשודים שזה יתכן אצלם, ואגלה לכם כאן מתוך ידיעה, כי אלו כל כוחם הוא בכך שאנו לא רוצים להאמין שזה שייך אצלם
היום אין עוד ויכוח שזה קיים, המציאות עשתה את שלה, המעצרים בקול רעש גדול שכנעו את מי שצריך היה כי זה קיים, ועתה סוף סוף מוכנים לשמוע הצעות איך לפתור בעיות כאלו
מטרתינו בעבודתנו אינו לזעוק על העבר אלא לתקן את העתיד, מה שעבר עבר ואי אפשר לתקן, אבל אפשר וחייבים למנוע כמה שאפשר שבעתיד זה לא יקרה או לפחות ימעט. הצלחנו ב"ה לאחר מאבק קשה ולא קל לפתח מודעות בציבור החרדי לנושא, ועתה נתקדם לשלב הבא לפיתוח אמצעים ללחימה במצב הזה, על ידי שבמוסדות יבדקו טוב לפני שממנים מחנכים או כל מי שעובד עם צעירים ובמיוחד עם ילדים, ויחד עם זאת לפתוח מרכזי גמילה
היתה זו שנה של גילויים גדולים, כאלו אשר בעבר לא רצו להאמין כי מי שנמנים על השכבה העליונה מי שביקשו שיאמינו כי הם מורמים מעם, הם המסוכנים ביותר לצעירי דורנו, ולא רק במוסדות, אלא גם בתוך המשפחה עשו מעשים מחרידים, עבורנו זה לא היה חדש וגם לא הזדעזענו מפני שידענו זאת שנים, מי שהזדעזעו הם אלו שלא רצו להאמין שכך פני הדברים במציאות
יש עוד הרבה כאלו ומזלם שהם עדיין לא נתפסו, משהו חולה מאוד בחינוך החרדי המאפשר לסוטים לעשות את מעשיהם 'על פי הלכה והשקפה', הם 'חלילה' לא עוברי עבירה בעלי תאוה גסים, הם מחפשים 'מצוות' ואף מוכיחים לנפגעים כי מה שהם עושים זה לטובתם, כאן החורבן הגדול
הכל חשודים על עריות מן הגדול ועד הקטן, בעייתנו היתה ועדיין קיימת שיש מי שכלל לא חשודים שזה יתכן אצלם, ואגלה לכם כאן מתוך ידיעה, כי אלו כל כוחם הוא בכך שאנו לא רוצים להאמין שזה שייך אצלם
היום אין עוד ויכוח שזה קיים, המציאות עשתה את שלה, המעצרים בקול רעש גדול שכנעו את מי שצריך היה כי זה קיים, ועתה סוף סוף מוכנים לשמוע הצעות איך לפתור בעיות כאלו
מטרתינו בעבודתנו אינו לזעוק על העבר אלא לתקן את העתיד, מה שעבר עבר ואי אפשר לתקן, אבל אפשר וחייבים למנוע כמה שאפשר שבעתיד זה לא יקרה או לפחות ימעט. הצלחנו ב"ה לאחר מאבק קשה ולא קל לפתח מודעות בציבור החרדי לנושא, ועתה נתקדם לשלב הבא לפיתוח אמצעים ללחימה במצב הזה, על ידי שבמוסדות יבדקו טוב לפני שממנים מחנכים או כל מי שעובד עם צעירים ובמיוחד עם ילדים, ויחד עם זאת לפתוח מרכזי גמילה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.