לכבוד האי גברא רבה ר' חיים לכבוד כל הקוראים ולכבוד כל המגייסים למיניהם מחב"ד איש איש לפי שמו.
היום
יום ראשון, לפי כמה ידיעות שמתקבלות שוב ושוב במייל האדום מסתבר שיש
שמועות על סחף של גיוס נוסף בקרוב, אך אנו לא נדווח על כך עד שהמידע יתאמת
יותר טוב.
אך
כאן ר' חיים ברצוני לכתוב היום רק תזכורת של ווארט קוצקאי שהיה אומר אותו
הלב שמחה מגור. [ר' חיים אנו לא קוראים לו הלב שמחה אלא בשם החיבה שכל מי
שרק הכיר אותו: ר' בונים או הגערר רבי]:
הלב שמחה כולי עלמא מודי שהיה חכימאי דיהודאי. חכם ובמיוחד אדם מאד אחראי שהביט הרבה קדימה עם אסטרטגיה של מבט כולל.
הלב
שמחה הצליח בשנות הרביסטווע הקצרות שלו לעשות הרבה מאד שינויים במבנה
העסקני של אגודת ישראל ובתוך חסידות גור. אחד הדברים שהוא עשה היה הרוטציה
הידועה שהביאה עמה מחלוקות והרבה רעש.
הלב
שמחה היה מאד מקצר בדיבורו והיה מאד תכליתי [אתה ר' חיים היית מאלה שהוא
ידע להעריך ואפילו לדבר איתך כידוע לך ולעסקנים נוספים ועוד חזון למועד].
אך היה אחד מהעסקנים שאת שמו לא נכתוב שהלב שמחה מאד מאד לא סבל ומיד שאף
להוציאו מהמשחק. כאשר שאלו אותו מדוע. היה עונה: את אדם הראשון וחוה אף אחד
לא יכל להחטיא הם היו יצירי כפיו של הקב"ה. מי החטיא אותם? הנחש. איך?
אומרת התורה "הנחש היה ערום". אנשים ערמומיים התועלת שהם מביאים לא שווה את
הנזקים שלהם. ערמומיים צריכים לקצץ להם את הרגליים שלא יהיו עסקנים...
והיה
מוסיף יש כל מיני אוייבים לעם ישראל, אבל היה אוייב אחד מאד חמור והם
הגבעונים שאותם יהושע קילל, מדוע? כי הם היו נישט גלייכע ערמוממים שאומרים
משהו אחד וחושבים משהו אחר.
אני
פונה כאן לכל מי שלאחרונה ממשיך לנהל את הגיוס בחב"ד ואומר לו בקצרה אך
בצורה ברורה: האיש האחרון שאתם יכולים להוביל בערמומיות זה ר' חיים
שאולזון. אנו אנשים שהיינו בכל מלחמות החרדים. ערמומיות היא מידה מגונה.
אנו כותבים לכם שאנו מצפים לראות שינוי ואיננו מתרשמים מדרכים ערמומויות של הגבעונים ועסקנים למיניהם.
הפעם אנו כותבים לכם ברמז כי אנו מצפים לשמוע על שינויים ממשיים ולא על מעשי עורמה הנעשים מצידכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.