עבודת האדם היא: שהוא בעצמו יקריב את הבהמה שלו לה', שהיא הנפש הבהמית. לא לחכות שמלמעלה יבררו לו, או שהוא יבוא לצדיק ואז הצדיק יברר לו את הנפש הבהמית שלו.
האדם צריך להגיע בכוחות עצמו - "מכם". כל אחד יש לו את היכולת לעשות בעצמו.
זהו אחד החידושים של האדמו"ר הזקן בתורת החסידות.
מתי שהאדם מקבל הכל מלמעלה, או מצדיק שמשפיע עליו בברכות וכדו'... והוא לא מתאמץ בעבור זה, אזי זה לא מתחבר בו ולא 'מתעכל' אצלו.
אך מתי שהאדם משקיע בעצמו ומתייגע בעצמו אז זה חודר בו ונהיה חלק ממנו, וזה שלו. כי הוא התאמץ. הצדיק נותן ברכה, אבל אתה צריך בכוחות עצמך להוריד את הברכה שתשאר אצלך.
●שאדם לומד משהו מסוים או לומד בשיעור, פעם אחת בלי לחזור על החומר הנלמד זה כמו שהוא אוכל בלי ללעוס את המאכל, ישר בולע... כך הוא לא מרגיש את האוכל וגם הטעם של המאכל לא נשאר אצלו. וכך האוכל לא מתעכל בגופו.
בכדי להרגיש את האוכל צריך ללעוס אותו וכך מרגישים את הטעם של המאכל והאוכל מתעכל.
כך בלימוד, בלי לחזור וללעוס את החומר הנלמד עוד ועוד, זה לא נהפך להיות חלק ממך, נשאר רק הרושם מהלימוד.
המשך יום טוב!
נערך ע"י ישראל יעקובוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.