לכבוד יום ההולדת של הרבנית, נזכר אני בסיפור ששמעתי מר׳ חיים ברוך שיחי׳ הלברשטרם בשבת פרשת פקודי שנה זו, בהיותנו על האוהל.
כתבתי סיפור, אבל זה לא ממש סיפור, זה יותר ׳גישה׳ תרתי משמע: א. ׳גישה׳ של הרבנית לחיים. ב. ׳גישה׳ קלה עבורנו להיכרות עם האשה שלא באמת הכרנו.
ר׳ חיים ברוך היה כידוע קרוב מאוד בבית רבי ולעיתים מאוד קרובות הייתה הרבנית מטלפנת אליו.
במשרד של WLCC ביוניון פינת קינגסטון, התקינו בשנות הממי״ם מכשיר חדיש ומודרני בשם ׳מזכירה אקטרונית׳, על הטייפ הקליט חיים ברוך את עצמו באנגלית ירושלמית: ״הגעתם למשרדי.. אנא השאירו הודעה..״
יום אחד הגיע לבקר המפיק מספר אחד דאז, שייע מנדולוביץ, ההודעה הפשוטה עם המבטא הירושלמי לא מצאה חן בעיניו והוא השאיר הודעה ׳אמריקנית׳ חדשה כזו שמתאימה לרוח הזמן: ״הגעתם להלברשטרם, אם איני עונה אולי יצאתי לטיול עם הכלב, אולי אני נח ואולי יצאתי לריצה בפארק״
למחרת כשהפעיל את ה׳מזכירה אלקטרונית׳ היו עליה ארבע הודעות:
הודעה ראשונה קצת זועמת מאחיו ר׳ חס״ד ׳ואולי אתה חייב אשפוז..׳
הודעה שניה אף היא זועמת משהו מהמשב״ק שב״ג ׳ואולי תגיד לי איפה אתה, שאשלח לך הצלה׳
הודעה שלישית, הרבנית על הקו.. הקשיבה לכל ההודעה ה׳גאונית׳ שהייתה על הטייפ ואז אמרה (כנראה לרבי שהיה עמה בבית) והיה נשמע שקולה מחייך: ״מדהים! מה שהיום אפשר לעשות..״
הודעה רביעית הרבי על הקו.. שוב, נשמע שהוא מדבר אל הרבנית ״הקשבתי עד הסוף, אבל אינני בטוח שהבנתי הכל״.
(ההקלטה קיימת ושמורה)
ה׳גישה׳ המחייכת והמפוייסת הזו, מלמדת אותי לא מעט על בת המלך שכל כבודה היה כל כך פנימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.