צ"ל מהי ההוראה לכאו"א ממ"ש רש"י עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "שני חיי שרה"
– "כולן שוין לטובה"?כיצד אפשר לתבוע מכאו"א, גם מי שעברו רוב שנותיו
וחלק מהם היו במעמד בלתי-רצוי, שכל שנותיו יהיו שוין
לטובה?! והביאור: בכח כאו"אלתקן גם את העבר ע"י עבודת התשובה! ובזה יובן גם
מ"ש בתניא ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדםואחרי' כל אדם ימשוך" – והרי
ענינו של בינוני הוא"שלא עבר עבירה מימיו"?! מכיון שע"י עבודת
התשובה (מאהבה) יכול להפוך גם את הזדונות לזכיות ממש. וזוהי
ההוראה הנצחית מ"שני חיי שרה": בכחו של כאו"א להיות במעמד ומצב של"כולן
שוין לטובה" ע"י עבודת התשובה! וככל מצוה– יש לעשותה מתוך שמחה. ובפרט
השמחה ע"ז שה'נתן לו את היכולת לתקן את העבר.
ממאמר ד"ה ויהיו חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשמ"ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.