***
"חייט אני במקצועי" מספר העני "יחד עם חייט נוסף היינו עוברים
מכפר לכפר, מקבלים עבודות מזדמנות ומזה היינו מתפרנסים, יום אחד פנה אלינו
פריץ עשיר מאחת הערים ואמר שבתו מתחתנת והעבודה שלנו מצאה חן בעיניו,
קיבלנו עבודה לכמה חודשים עם שכר נאה של 300 רובל לכל אחד, כשסיימנו את
העבודה ועמדנו לצאת לדרכנו אמר לנו הפריץ "אולי יעניין אתכם, יש לי כאן
בבור משפחה יהודית שהיו חייבים לי הרבה כסף והם כבר הרבה זמן נמקים שם
בכלא, אני יודע שאצלכם היהודים יש מצווה גדולה של פדיון שבויים אולי תרצו
לקיים מצווה?"
***
שאלתי אותו בכמה כסף מדובר והוא ענה 300 רובל! התלבטתי לרגע
ופניתי לחבר שלי "בא ניתן כל אחד 150 ובאמת נקיים מצווה גדולה" אך החבר אמר
לי "עבדתי קשה על הכסף הזה ואני לא יכול לעשות זאת" לאחר מחשבה קלה פניתי
לפריץ ואמרתי לו קח את 300 הרובלים שלי ושחרר את המשפחה, המשפחה שוחררה
ואני חזרתי לעירי ללא שום כסף, כבר לא היה לי כוח להמשיך לעבוד והתיישבתי
ברחוב לקבץ נדבות, עבר לידי יהודי, ביקשתי ממנו שיעזור והוא שאל "מה תתן לי
בתמורה?" עניתי לו שאני יכול לברך אותו וכך עשיתי, מסתבר שבאותו יום הוא
הצליח מאוד, למחרת לפני שיצא לעסקיו בא שוב לתרום ולבקש ברכה ושוב הצליח
וכך יצא לי שם של מברך שברכותיו מתקיימות אבל אני לא יודע במה זכיתי" אמר
לו הבעל שם טוב "עם המעשים הגדולים שעשית אין פלא שברכותיך מתקיימות".
***
בפרשתנו כתוב הפסוק "וכל תרומה... אשר יקריבו לכהן לו יהיה"
מפרש רש"י שהכוונה למצוות הביכורים אותם נותנים לכהן, מצוות הביכורים היא
מצווה לא קלה, תחשבו על החקלאי שחורש, זורע, מעבד וסוף סוף צומחים לו
הפירות שכל כך חיכה להם, מצווה עליו התורה שאת הפירות הראשונים שצומחים הוא
צריך לתת לכהן, לכן אומרת לו התורה שדבר ראשון יפריש את הפירות ויקדיש
אותם ורק אז ייתן אותם לכהן, בזה הוא מצהיר מיד בהתחלה שהפירות הללו אינם
שלו ומלכתחילה צמחו אצלו על מנת להקדישם לה' על ידי נתינתם לכהן, כשהדבר
מלכתחילה לא שלך יותר קל להוציא אותו ולתת.
***
כיום כשאין לנו בית מקדש ולא ניתן לקיים את מצות הביכורים עם
הפירות עדיין יש לנו אפשרות לקיים את אותו הדבר עם מצוות הצדקה, גם צדקה
היא מצווה לא קלה, אדם עובד קשה כדי להרוויח את לחמו וכשסוף סוף רואה כסף
אומרים לו שייתן עשר אחוז לצדקה, גם כאן הדרך להצליח היא בזה שידע מראש שרק
תשעים אחוז מהכסף הם שלו ועשר אחוז הנוספים מלכתחילה הגיעו אליו רק כדי
לתת לו את הזכות לנתינה.
***
ובזה מבטיחה התורה "אשר ייתן לכהן לו יהיה" שאם הוא רק יפנים
שהוא צינור של הקב"ה להעביר את הכסף למי שצריך ויקפיד לתת, הקב"ה ייתן לו
את הברכה ש"לו יהיה" יהיה לו תמיד הרבה ויזכה תמיד להיות בצד הנותן.
שנזכה להיות צינורות טובים לנתינה והקב"ה יעביר דרכנו הרבה שפע של ברכה והצלחה.
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.