ההאמירות הגזעניות האחרונות – מכיוון עמותות השמאל, פר' חצרוני וחיים גרינבוים (עורך העיתון החרדי "בקהילה") החזירו את המאבק העדתי והמעמדי למרכז הפוקוס. ההצבעה הגורפת לליכוד שוב הרתיחה את דמם של אלה שהגיעו לארץ כקולוניאליסטים אירופאים והקימו מדינה שבה הכול חייב להתקיים אך ורק עפ"י הטעם הדיקטטורי במסכה "דמוקראטית". האמירות הגזעניות והאנטי עממיות כיום הן של אותו חצרוני – החפץ להחזיר את ה"סלקציה" ולגרש מכאן את עדות המזרח ואת יוצאי חבר העמים רק משום שלא הצביעו למי שהוא הצביע. האמירות הללו שייכות היום לאלונה קמחי - זו שרוצה להרעיל את מי שלא חושב כמוה. האמירות הללו שייכות ליאיר גרבוז שחפץ לסלק מהארץ בה התנחלה משפחתו, את כל מנשקי המזוזות. האמירות הללו שייכות ל"סוציאליסטים" מהשמאל - שרוצים להרעיב (מכספי ומתרומות הציבור!...) את כל מי שחי בפריפריה (במיוחד בדרום) ושהצביע לליכוד. והאמירות הללו שייכות לחיים גרינבוים (עורך העיתון "בקהילה") שחפץ למנוע סעד כספי ומוצרי חסד ממשפחות חרדיות רעבות שלא הצביעו ל"יהדות התורה" ולש"ס. אבל כל אלה אינם הראשונים שצצו והחלו בצווחות המלחמה הגזענית שכל כולה שנאה עדתית ומעמדית. קדמו להם לא מעט גזענים כמותם, ובמשך עשרות שנים.
להמשך כנסו כאן:
כולנו זוכרים את "פליטת
הפה" של דודו טופז (בשנת 1981) על ה"צ'חצ'חים" של הליכוד". כולנו
שמענו על ה"פנקס האדום" של מפא"י ההיסטורית וההיסטרית, שמיום הקמת
המדינה הזו הוא שימש כתנאי פוליטי ומפלגתי בל יעבור לקבלת פרנסה ותמיכה כלכלית לכל
עולה אומלל שהשאיר את עושרו בחו"ל. כולנו זוכרים כיצד תומרקין (שאביו היה בן
נכר גרמני...) טען שכאשר הוא רואה את החרדים הוא מבין את הנאצים ימ"ש. כולנו
זוכרים כיצד הליטאים החרדים ביזו את רבני ואנשי ש"ס (בשנות ה-90 של המאה
ה-20) כאשר ש"ס הפסיקה לקבל הוראות מהרב שך. לא מעט עסקנים ורבנים חרדים
יודעים היטב שפניה לעזרה ל"יהדות התורה" תיענה רק לאחר בדיקת
ה"יחוס" והשייכות הפוליטית ו/או הכיתתית. כולנו גם זוכרים את הימים
שאמנון דנקנר (שנות ה-80 של המאה ה-20) – עוד בימים שהיא היה כתב בעיתון
"חדשות", פצח במכלול ביטויים גזעניים נגד עדות המזרח ואף כתב ספרים על
כך, ובאין מפריע. הגזענות הזו עולה בכל תחומי החיים – בתקשורת, בספורט, בזמר (ישנה
"מוסיקה מזרחית" וישנה "מוסיקה ארץ ישראלית", הכול תלוי במוצא
ובמנגינה...), בחינוך (בחינות פסיכומטריות ו"מבחן בוזגלו"), בתרבות (מערב
בכל מחיר אין ומזרח הכי נאור אאוט), בדת (מלחמה נגד הדת בשם "כוחות
הקדמה" ובמקביל גזענות נגד מזרחיים מסורתיים) ובכל תחום. בהיסטוריה הציונית
הרצל דיבר על הפיכת ארץ ישראל ל"מחסום מערבי בפני הברברייה במזרח". ז'בוטינסקי
רצה לשנות את עדות המזרח וללמדם
"תרבות מהי". בן גוריון כינה את עדות המזרח "אבק אדם". את
ילדי תימן גנבו מ"סיבות דמוגרפיות". הכול עדיין נמשך עשרות שנים רבות
למרות שמאז שעלה הליכוד לשלטון (ב-1977) הבטיחו לנו כי "תוך עשור יעלם
ה"שד העדתי". אבל לא רק שהשד הזה לא נעלם אלא שהוא גדל לממדי ענק
מפלצתיים. אבל ישנו כאן סימפתום נוסף – מוצאו של ה"שד העדתי".
מעניין הדבר שכל האמירות
הגזעניות – בחברה הישראלית, מקורן מכיוון אחד בלבד. השנאה לעדות על בסיס גזעני, השנאה
לעניים , השנאה לדת ,הפטרנליזם על בוחרים, הלעג לתרבות ופולקלור וכו' מקורם מיוצאי
המערב – ובמיוחד מיוצאי מזרח אירופה. בני עדות המזרח מקסימום משמיעים מפעם לפעם
זעקה נגד הגזענות הזו ואז מיד הם מותקפים כמי שחילצו את ה"שד העדתי"
מהבקבוק. כך זה היה (בשנות ה-80 של המאה ה-20) כנגד ח"כ לשעבר רענן נעים
ממפלגת העבודה שביקש לא להאכיל אותו בכוח "גפילטע פיש", כך זה היה כנגד
ה"פנתרים השחורים" (גולדה מאיר:"הם לא נחמדים"...) ואח"כ
כנגד תנועת ה"אוהלים", כך זה היה כנגד הגר"ע יוסף, כך זה היה כנגד
הרב עוזי משולם וכך זה בכל פינה ופינה שאיזה מזרחי טוען לאפליה תרבותית ו/או
מעמדית. או- אז מיד קמים ה"צדיקים" ומשתיקים אותו בסיסמא הדמגוגית של
"עם אחד". דרך אגב, אותם צועקי "עם אחד" – נגד המזרחיים, הם
גם אלה שאינם נרתעים מלהתחבר מדינית לאומות העולם נגד השלטון הישראלי... הפטרנליסטים
הללו באים רק מקרב יוצאי אירופה – אמריקה, ואת עצמם הם מכנים "עם ישראל"
ואילו האחרים הם לעומתם "רק" "בני עדות המזרח".
לא לחינם אנחנו – כיהודים
תורתיים, מתנגדים ל"גיורי חלומות". השנאה לאחר, הביטויים הגזעניים
והשנאה לחלש תוך הכתבת תנאיו הפוליטיים של הלה לקבלת עזרה,באה מאותן ארצות שבהן
ההסכלה הביאה להתבוללות, ומאותם יהודים שעלו לישראל ובעורקי רבים מהם זורם דם נכרי
שהרחמנות, הביישנות וגמילות החסדים אינם עוד חלק מהם. הצרה הזו חוצה מחנות בין
יוצאי המערב ועוברת כחוט השני בין חילוניים לדתיים וחרדים. לעומת זאת רוב רובם של
עדות המזרח עלו לארץ הקודש כשהם צאצאים מפוארים ליהודים בני יהודים ולכן הרחמנות, אהבת
הזולת , קבלת האחר כשווה, הרחמנות על הדל ללא סיווג פוליטי והשקפתי וגמילות החסדים
לשמה טבועים בהם. הם אינם שונאים "מנשקי מזוזות" גם אם הינם חילוניים
לגמרי, הם אינם מתנים קבלת עזרה כספית וחומרית בסיווג פוליטי "נכון", הם
אינם נגעלים ממאכלים של אחרים והם תמיד פתוחים להתחתן עם אחרים ללא גזענות. האקדמאים
המזרחיים עממיים יותר מהפרופסורים הגזענים של יוצאי אירופה, החרדים המזרחיים
אינטגרטיביים יותר עם חוזרים בתשובה מאשר החסידים והליטאים החרדים מארצות המערה, המזרחיים
אינם יודעים מהו פטרנליזם והם אינם מודדים את האחר על פי מוצאו. את כל תיאוריות
השנאה של הקומוניזם הסטליניסטי, של הפשיזם הלאומני והנאציזם, את הפסיכולוגיה
המתסבכת ושאר השקפות הזדון והמלחמה הביאו יוצאי המערב ,ובמיוחד ממזרח אירופה המפגרת,
האלימה והבוטה. מנגד, עדות המזרח עדיין לא השתחררו מההשתלטות הגזענית שממערב ולכן
לא רק שהמדינה הזו היא כל כך גזענית אלא שגם הסכסוך עם המזרח התיכון רק יותר ויותר
מבעבע. אבל ליברמן, לבני , אלעזר שטרן, נפתלי בנט , הרפורמים ובנימין נתניהו עצמו
ממשיכים לדחוף ל"הקלות בגיור" כדי להאיץ את המשך היווצרותו של ה"עם
החדש" ורווי הגזענות על פני העם היהודי הרחמן שמנשק מזוזות ומחפש רק ברכות . כאילו
שלא מספיק לנו בערב רב הזה שחצרוני, גרינבוים,תומרקין, דנקנר ואקדמאיים
ואדמו"רים גם יחד הם כאלה שמי יודע מי היו אבותיהם ואם נשמותיהם בכלל עמדו על
הר סיני.
ועוד נקודה שצריך לזכור. הגזענות
הזו איננה רק שנאת חינם לשמה אלא גם טבולה בשקר ויסודה בשטיפת מוח. אלה שטוענים
לפטרנליזם של "הקמת המדינה" אינם אלא קולוניאליסטים שבאו לכאן רק בתחילת
המאה ה-20. אלה המבקשים להדיר אחרים משום ה"אינטרס לשלום" הם גם אלה
שגרמו לסכסוך עם הערבים. ואלה הטוענים לזכותם על הארץ כ"יהודים" הם גם
אלה שבינם למסורת "ישראל סבא" אין ולא היה דבר. עד למאה האחרונה כמעט
ולא היה זכר בארץ ישראל ליהודי המערב ואילו ארץ ישראל הייתה מיושבת ביהודים עתיקים
מימי חורבן הבית השני ובבני עדות המזרח שהגיעו לכאן בעיקר מעירק , פרס ובמיוחד
צפון אפריקה , ואילו החרדים שבין יוצאי המערב הגיעו לכאן רק יותר מאלף שנה
אח"כ. "מפלגות השמאל" ו"מחנה השלום" הם אלה שביצעו
טרנספרים ו"נכבה" לערבים, ואח"כ התנחלו על אדמותיהם.
בין אותם אירופאים ומערבים יש לא מעט כאלה
שבינם לבין היהודים הקדמונים אין שום קשר דתי, תרבותי ואולי גם לא אתני. ומנגד, בני
עדות המזרח הם אלה האוחזים בדת ישראל מימים ימימה, הם אלה שמוצאם היהודי ברור וחזק
יותר והם אלה שחיו בשלום עם הערבים עוד מימי ממלכת הצלבנים עבור דרך ארצות המזרח
ועד לבוא הציונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.