ותצא
אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה',,, וידם אהרן : מסופר על הגאון
האדר"ת , רבי אליהו דוד תאומים רבינוביץ' זצ"ל , חותנו של הראי"ה קוק
זצ"ל, שדרך הנהגתו הייתה להקפיד עד מאוד מטורח ציבור, שחלילה לא יהיה
מחמתו. והנה מת עליו בנו הצעיר ר"ל ושברון לבו היה גדול. כשהתאסף קהל
רב ללווית בנו, המתינו להגאון האדר"ת , אבי הנפטר, אלא שהוא הסתגר בחדרו
ורק לאחר שעתיים יצא ובירך ברכת "דיין האמת", ורק אז התחילה הלוויה. לאחר
זמן שאלוהו מדוע נתעכב זמן כה ממושך בחדרו, והרי היה בזה טורח הציבור? ענה
האדר"ת : נפסק להלכה "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". ואם כן,
אני זוכר את השמחה העצומה שהייתה לי בזמן שברכתי ברכת "שהחיינו" בעת
שהכנסתי את בני יקירי זה בבריתו של אברהם אבינו, לפיכך שהיתי בחדרי עד
שהרגשתי שאני מברך "דיין האמת" באותה שמחה שברכתי "שהחיינו" בבריתו.
כתב
הגאון הצדיק , רבי יצחק הכהן הוברמן זצוק"ל בספרו "בן לאשרי ברכה
משולשת" , על הפסוק "ויהי ביום השמיני" : "...והסיבה שבפסח נמשכת קדושה
יתירה על בני ישראל כמו שכתב בספר הקדוש "חסד לאברהם" מהאזולאי [ עין
הקורא נהר נ"ז ] , שבשלושים יום קודם הפסח מזככין נשמות בני ישראל מהשמים
עד שאפילו מי שהיה שקוע במ"ט שערי טומאה _ הוא ערב פסח נקי, ומי שלא היה
שקוע כל כך עולה גם במדריגה קדושה, ואם כן נשמתם אז טובה , ולכן יכולים
לצמצם [ בפסח ] במאכלים, ועל ידי זה נמשך השפעות טובות בפרנסה טובה ובני
חיי לנו ולכל בני ישראל אמן". שבת שלום ומבורך וישועות לכלל ולפרט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.