שלח לי מי שהיה שם ושמע מילה במילה את הדברים, וזה מבהיל הוא הרחיק עד כדי כינויו של ר' שמואל אויערבך 'שמואל פן פוטי'. ואלו דבריו:
רבים
שאלו אותי למה אינני מדבר על העניין שעל הפרק הנוגע לגזירות הגיוס החדשות
על עולם התורה. האמת שכבר הרבה זמן שאני מסתפק בדעתי האם לדבר על הנושא.
אבל החלטתי שלא לדבר עכשיו.
הגמ'
בסנהרין אומרת על פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן "בקשו מלאכי השרת לדחפו. אמר
להן הניחו לו קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא. התחילו שבטים
מבזין אותו, ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים והרג
נשיא שבט מישראל. בא הכתוב ויחסו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן".
כולם
ביזו את פנחס אמרו עליו שאינו כולו רק בן פוטי, לכן התורה הצריכה לספר את
הייחוס שלו שאצלו הקנאות היתה בגלל שהוא קנאי בן קנאי, משיב חימה בן משיב
חימה. קנאות של אמת.
אבל
יש גם קנאות אחרת, קנאות של בן פוטי זה. היום יש לנו בן פוטי אחד שמדבר
הרבה על קנאות וקנאות אבל אינו שייך כלל לקנאות אמיתית, כל הקנאות שהוא
עושה זה בשביל עצמו אין הקנאות מעניינת אותו אלא הכל בשביל כבוד עצמו,
לבנות במה לעצמו. זו קנאות שלא לשמה.
מכמה טעמים אני לא רוצה לדבר על כל הנושא של הגזירות שיש היום. ראשית כל עכשיו
זה עת מלחמה, יש מלחמה על גיוס בני הישיבות, בעת שכזו זה לא הזמן להשמיע
ביקורת. כשיש מלחמה כולם צריכים להיות בחזית אחת. קנאי אמיתי יודע מתי הזמן
לבקר ומתי הזמן לאחד את החזית. רק בן פוטי מחפש תמיד לומר ביקורת ולא משנה
מה ומתי. הוא צריך לבקר כדי שיגידו שהוא קנאי.
עוד סיבה שאני לא רוצה לדבר על הנושא הוא כדי שהחברה הללו של ה'בן פוטי זה' לא ינסו לנצל את הדברים ולעשות בהם שימוש למטרות שלהם.
אותם אנשים כל קנאותם היא מזויפת, צריך לדעת שקנאות זו לא מצוות שגם אם לא מכוונים בתכלית הכוונה אז יוצאים ידי המצווה.
ב'קנאות' אם לא מכוונים לשמה זו לא קנאות כלל, זו רשעות! ואותם אנשים שיצאו עם עיתון חדש, רוצים להשתמש בדברים כדי לפגוע בקנאות של רשעות, באחרים.
...אותם
בני פוטי פתאום משמיעים 'קנאות' נגד היתד נאמן. מה קרה עכשיו שלא קרה
בעבר? אלו שינויים יש בין 'יתד נאמן' של לפני עשרים שנה ל'יתד נאמן' של
היום? ואם כבר אז לדעתי 'יתד נאמן' של היום הוא טוב יותר מה'יתד' של לפני
עשרים שנה.
אז למה הם מתכוונים כשהם צועקים כל הזמן קנאות וקנאות? יש כאן קנאות מזויפת וקנאות מזויפת זו רשעות.
חיים שאין בהם!
השבמחקמאוד מאוד קל, לשבת באי מבודד מבחינה יהודית/חרדית/קהילתית/חסידית וכו' - כמו 'מנהטן' לדוגמא, לפרסם מאמרים בשבח או בגנות גורם זה או אחר, ולצרוח אני "גיבור/אמיץ/תותח/חברמן/סופרמן" וכדומה.
אבל...
לוּ היית באמת "גיבור/אמיץ/תותח/חברמן/סופרמן", היית יושב באיזור חרדי מובהק, משתתף באירועים חרדיים, מבקר במוסדות חרדיים, נפגש עם אישי ציבור חרדיים, אחרי כל אלו - אז, נוטל קולמוס חד רווי בדיו שחור ומפרסם ביקורת בעיתון חרדי מוכר, כתב עת חסידי או ליטאי, או במקרה הכי פשוט - כותב באתר אינטרנט הקורא לעצמו 'אתר חרדי'.
לחילופין, אם היית עוד יותר "גיבור/אמיץ/תותח/חברמן/סופרמן", ממש ממש "גבר אמיתי עם חוט שידרה", היית משדר במדיה חרדית/דתית כמו 'קול חי' או 'קול ברמה', מעביר ביקורת תוך כדי ראיון עם הגורמים נשואי הביקורת.
לעומת זאת ולמען האמת הברורה, אתה מסתתר בבייסמנט (מחסן) במנהטן, לא מגיע למקום כלשהו אשר דבר החרדי ודתו מגיעים לשם, לא חי את החברה החרדית, לא נפגש עם ההווי החרדי, יושב מפוחד ולחוץ בתוך חור וצורח בגרון ניחר "אני תותח!". זה ממש ממש לא נקרא תותח, בדיוק על זה אומרת הגמרא "איסתרא בלגינא קישקיש קרייא" (שיכור מנפנף בשק ריק שבו יש רק מטבע יחיד, וזועק "אני עשיר").
כל המידע שיש לך מאל"ף ועד תי"ו הינו מידע מתוך קבוצות בלקברי ווטצאפ שאתה חבר בהם, ולא מעבר לכך!
לכן, מומלץ שתגיע למסקנה אישית כי אתה "חלש/זבוב/נבוב/פחדן/מוג לב" ולא יותר.
לקוראיך מומלץ שיפנימו בדיוק מי אתה, ואל ככזה יתייחסו אליך ולמאמריך. במילה אחת "חיים שאין בהם.... כלום כלום כלום".
כל מילה בסלע
מחקתפסיק עם השטויות שלך
השבמחקלא רק שהוא לא אמר את השם שמואל הוא גם ביקש שיפרסמו שהוא בכלל לא התכוון על ר' שמואל אויערבאך
קנאי אמיתי היה אחד ויחיד וקראו לו הגאון הצדיק שר התורה ר' מאיר בראנדסעופר.
השבמחקפעם כשלמדתי במיר ניגשתי אליו ובחוצפתי שאלתי אותו במה מתבתא הקנאות שלו.
ותשובתו הפתיעה אותי בפשוטו "לאהוב כל יהודי באשר הוא"
וכך הוא נהג כל ימיו