מי שראה היום את העצבנות של קבוצות של לא לבנים יבין זאת. כשעומדים שעות בתור לדלק זו הזדמנות לדבר עם אנשים, ההרגשה שלי היום היתה שאם אובמה מפסיד, אסור לצאת לרחובות עד שירגעו, אין לי ספק שדם היה נשפך
מבחינה זו הבחירה הזו טובה, אפשר לצאת לרחוב ללא חשש שמישהו יכלה את זעמו בך
החרדים על אובמה – תבניות חשיבה שטוחות ופשטניות של מי שאמורים להיות "המנהיגות"
השבמחק..................
"אובמה הוא עבד כי ימלוך, הוא הגיע מגזע העבדים, ועצם היבחרו הוא סימן מובהק לתהפוכות בעולם". את הדברים אמר הרב אתמול, לאחר אמירת "סליחות".
הבאבא ברוך במפגש עם הרב מרדכי אליהו והרב הספרדי הראשי שלמה עמאר.
הבאבא ברוך במפגש עם הרב מרדכי אליהו והרב הספרדי הראשי שלמה עמאר יהודה לחיאני
לדברי הבאבא ברוך הוא מצא לעמדתו סימוכין ב..."זוהר" הבאבא ברוך: "אחרית הימים זה הסימן המובהק לתהפוכות בעולם אשר יתרחשו כאשר אדם ממוצא עבדים ישלוט בעולם, וכל הצרות שיבואו לישראל בגלל אובמה יהיו למרות שכל הסובבים אותו הם יהודים". [בעיתונות, 26/8/2009]
עוד אמר הרב המופלא: "כתוב בספר הזוהר הקדוש שהמלך שיהיה עבד יקיף את עצמו באנשים מזרע ישראל, והם יהיו הגרועים ביותר לעם ישראל. לפיכך ארה"ב לא תעזור לנו כמו בעבר, למרות שהעם האמריקאי אוהב אותנו".
הבבא ברוך הוסיף [בענוה?!] "אני העליתי אותו ואני אוריד אותו מהשלטון בזכות אבותי הקדושים ותפילותי לבורא עולם".
הכישרון האינטלקטואלי הזה מעט שונה לטובה בצד החרדי הליטאי:
הגר"ח קנייבסקי גם הוא מכנה את אובמה: "עבד כי ימלוך" - כך מלמד אותנו ליאור הלפרין, כתב בחדרי חרדים, 06/11/2008 -
הגר"ח קנייבסקי הרגיע [איזה מזל!] ואמר כי אובמה יכול גם להיות טוב לישראל. "הורדוס עשה צרות לישראל, אבל גם בנה את בית המקדש"
הוא הסביר כי אין זו הפעם הראשונה בה עולה שחור למלכות. כך מדווח האתר news1.
וכאן מופיע הסבר לעמי הארץ: ביהדות נחשבים אנשים בעלי גון עור שחור לצאצאיו של חָם, בנו של נוח, שעליו נאמר "עבד יהיה לאחיו" (שם ויפת).
הרב הראשי לישראל, הגר"י מצגר, התייחס לבחירתו של ברק אובמה ואמר: ...לפני זמן מה אובמה ביקר בארץ הקודש, ובחור ישיבה שלף את הפתק שתחב בין אבני הכותל, והגדיל לעשות והפיץ אותו בתקשורת. אני מבקש ראשית למחות על המעשה המביש הזה, אבל לאחר שפורסם מה שנכתב שם, אני רוצה לומר לכולנו שמי שגדל ומתחנך על כאלו ערכים – מצליח!".
הרב מצגר לא הסתפק בכך, וציטט מן הפתק שטמן אובמה בין החרכים: "סלח לי על חטאיי ועזור לי להישמר מפני הגאווה ומפני היאוש. תן לי את החוכמה לעשות את מה שנכון וצודק ועשה אותי לכלי לביצוע רצונך".
מה אמר ה "עבד כי ימלוך" בזמן שמטורף ירה בעיר קונטיקט בעשרים ילדי בית ספר בכיתותיהם ושמונה מבוגרים [בהם אימו]?
כך: "...מוטלת עלינו האחריות לשלומו של כל ילד, ואנחנו סומכים על האחרים שישמרו על ילדינו שלנו, שכן כולנו הורים וכל ילד הוא ילד שלנו. חובתנו הראשונה היא לדאוג לילדינו. זה תפקיד הראשון המוטל עלינו. אם לא נצליח בכך, לא נצליח בשום דבר. זו אבן הבוחן שלנו, כחברה..."
המנהיג השחור גילה סולידריות מעבר לעניין ניחום האבלים. הוא הרחיב את מסקנותיו כמנהיג: שלום הילדים וכלל זכויותיהם הוא אבן בוחן לבריאות החברה. שאלי את עצמי שאלה שהיא לצערי שאלה רטורית – האם המנהיגים [הלבנים, במיוחד הלבנים, שהם בני מלכים באופן מובהק] שלנו הכריזו הכרזה אופרטיבית כזו בכל עניין החינוך והמאבק בין "ליטאים" ו "חסידים" לבין "פרענקים" ?! לא שמענו כל התבטאות שנופך מלכותי זב ממנה.
נקשיב שוב למשפטים האנושיים שידע להגיד ה"עבד כי ימלוך":
הוא פנה אל עמו, [שאינו "עם סגולה"], אל הציבור האמריקאי המכיל הרבה גווני אדם ודיבר לא ברוח הקודש, אלא כמנהיג עם ישראל, סליחה, כמנהיג עם אמריקה, כמבוגר, כבן אנוש אחראי, שאר רוח עלה מדבריו. הוא לא חסך את שבט לשונו והטיח את האמת הכואבת באוזני הליטאים [הרבה ליטאים גויים באמריקה], ובאוזני חסידיו [הרבה חסידים לו] ומתנגדיו [כי בזה ניכר מנהיג ולא צעצוע] הוא אמר כך: "נכשלנו במשימתנו העליונה להגן על ילדינו הקטנים", הוא אמר, "ולא נוכל לסבול זאת יותר. אם לא נצליח בזאת, לא נצליח בדבר; על פי העניין הזה נישפט כחברה".
אנחנו, היודעים שאנחנו עדה קדושה, [וכל שאר העדות קדושות לא פחות מקדושתנו...], מתי נהיה ראויים לשם הקדוש שנטלנו על עצמנו?
מתי נשמע דברי אמת ?
מתי נרעב לא למליצות פשטניות ומנהיגנו ידברו יהודית?
מאיר ויואל
השבמחקמֵאִיר, מִבֵּיתַר עִלִּית
עִיר מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם
בֶּן 16, הִתְאַבֵּד בְּיוֹם שַׁבָּת –
לִפְנֵי שָׁנָה וּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים.
אָחִיו, יוֹאֵל, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן 21,
בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, לִפְנֵי כְּשָׁנָה,
תָּלָה אֶת עַצְמוֹ
לְאַחַר אַזְכָּרָה שֶׁל אָבִיו
שֶׁנִּפְטַר מִמַּחֲלַת הַסַּרְטָן.
מֵאִיר עָבַד, הוּא עָבַד בְּחֶבְרַת טֶלֶפוֹנִים.
לָמַד "בִּישִׁיבָה חֲרֵדִית חֲזָקָה", לָמַד.
בְּבֵיתַר עִלִּית הַכֹּל כָּשֵׁר:
הָאֹכֶל בְּהֶכְשֵׁרִים מְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר.
הָאִינְטֶרְנֶט נִקְבַּר בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
וִידֵאוֹ אֵין בְּאַף חֲתֻנָּה.
וּכְשֶׁמִּתְאַבְּדִים קוֹבְרִים מִחוּץ לַגָּדֵר.
קָשֶׁה לִכְתֹּב עַל הֲרוּגֵי בֵּיתַר.
כָּל כָּךְ פָּשׁוּט:
בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב,
בָּרוּךְ הוּא.