תלמיד ישיבת סלבודקא מנתח את נתי גרוסמן:
איך יתכן שעיתונאי שלכל הדעות אינו לומד בהתמדה
ושקידה, וספק גדול אם אי פעם טעם עמילות אמיתית בתורה, יהפך בן יום לחולק על גדול
הדור בכבודו ובעצמו? ולא רק חולק אלא מנהל מאבקים ומערכות נגד ראש ישיבה שכל כולו תורה
זה שמונים שנה ברציפות? עד כדי פתיחת עיתון שעל ידה יוכלו פוחזים לגרד את מי
שרואים עליו במוחש את שיא השלימות בכל הדברים שהתורה נקנית בהם?
האם בשגעון גדלות עסקינן? האם הוא באמת מאמין
שהוא ראוי להיות בר פלוגתא של מרן שליט"א? האם בדורו של החזון איש או הגרי"ז הי' יכול
ליווצר כזה מצב? מה קרה לעולם הישיבות שאיפשר כזה מצב?
לולא דמסתפינא נראה לי לומר בזה שהעיתונות ההשקפתית
היא היא הפורה ראש ולענה, עצם המושג של 'עתונאים-בעלי-השקפה' היא היא העומדת
בעוכרינו. פעם היינו רציניים, היינו הציבור הכי איכותי
בעולם החרדי, לא יכלו למכור לנו את כל הלוקשים שהעדרים מבחוץ
קונים בשקיקה, מדדנו אנשים על פי אמות מדה אובייקטיביים לא על פי רגשות של חובבנים,
במחוזותינו לא הסתובבו יחצנים, מי שהגיע לו גדולה, זה רדף אחריו בלי עזרת כל התעמולנים,
כל העולם כולו רעד מהבריסקער רב בלי שום עיתונים ובלי צילומים, לדאבוננו לא עוד, מיום
שצצו לנו עיתונאים, לבלרים שפלים, גרוסמנים ואביזרייהו וכל המסתעף מינייהו, שוב
אין גדולה נמדדת על פי נתונים אלא על פי עיתונים.
לשם
הדגמה אתן דוגמא אחת מיני אלף:
היחצנים חקקו על מצבה בעירנו עיר התורה שהנפטר
זצ"ל 'לא נהנה מעולם הזה אפילו כמלא אגודל'. אלו דברים שלא נאמרו על אף אחד מימות רבינו
הקדוש רבי יהודה הנשיא ועד לדורנו דור העיתונות, אין שום ראשון או אפילו אמורא
שהעידו עליהם "שלא נהנה מעולם הזה כמלא אצבע" לא כתבו זאת על הגאון ולא
על ר' חיים ואלוז'ינר לא על הקצות ולא על רבי עקיבא איגר.
לפני תקופת ה'עיתונות-לבני-תורה' לא היו מעיזים
לכתוב כך על ילוד אשה, כי הרי לא להנות מעולם הזה כלל זה הרי דבר לא טבעי לחלוטין.
האם יתכן שתיית כוס מים בלי שום הנאה?!
שינה במטה בלי שום הנאה?!
שהייה תחת קורת גג שאין בה שום הנאה
מההגנה מקור וחום?
הולדת ילדים בלי שום הנאה?!
מאמינים אנו באמונה שלמה שרבי יהודה הנשיא יכל
את כל אלה בלי שום הנאה אין אנו מפקפקים בזה ח"ו. אבל האם חובה עלינו להאמין
שגם בפונוביז של ימינו זכינו לעוד רבי יהודה הנשיא?
וכאן הבן שואל מה חסר לו לנתי שרבו יהי'
כ"כ גדול עד כדי השוואה לרבי יהודה הנשיא? למה לא די לו שמי שמינה אותו
לתפקידו יהי' כמו רבי עקיבא איגר או הקצוה"ח? הרי גם עליהם לא היו מעיזים
לחלוק ח"ו? האם בושה הוא להיות מעתיק השמועה של הקצות? למה להרחיק עד רבי
יהודה הנשיא אתמהה?!
ונראה בזה שהדברים פשוטים כשמש בצהריים:
מי שמגדיר את עצמו כ"ראש מעתיקי
השמועה" ורוצה לדבוק בתואר זה לנצח, חייב לדאוג שהעדר יאמין שהוא מעתיק ממי
שאין לו שום תמורה ושתמיד נהי' תלויים בשמועות משמו ורק משמו ואלה ימסרו לנו על
ידי המעתיקים וככה יהיו לנו אמנם ראשי ישיבה גדולים בתורה אבל עבור השקפה נפנה
למעתיקים ורק למעתיקים כי רק להם נמסרו הסודות ושרש הדברים של אותו אחד שאין ולא
תהי' לו שום תמורה.
שהרי פשיטא שאם נתי גרוסמאן הוא מעתיק השמועה
מאיזה ראש ישיבה (גדול ככל שיהי' ולו יהא הראש ישיבה הכי גדול בדור או אפילו כרבי
עקיבא בדורו) הרי אך טבעי הוא שכאשר וזרח השמש ובא השמש יקום ראש ישיבה אחר למלאת
את החלל וישנה את השמועה לפי דרישת הזמן ולפי שינויי הנתונים וכיו"ב שהרי דור
דור ודורשיו ושוב לא יהי' שום צורך במעתיקים למיניהם, אבל אם נתי מונה על ידי תנא
או על ידי משה רבינו בעצמו הרי הוא כיהושע והוא ורק הוא יכול לרדת לשרש הדברים מסוגל
למנות מרנן ורבנן
אם ניפטר מתסמונת גרוסמן נצטרך להחזיר את הדברים
לפרופורציות הנכונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.