כשאתם שומעים או קוראים על ״גורם ביהדות התורה״, כדאי קודם לשאול: בשם מי הוא מדבר?
יהדות התורה מורכבת משתי סיעות: דגל התורה, המייצגת את הציבור הליטאי, ואגודת ישראל, המייצגת את הציבור החסידי.
בדגל התורה יש כיום שני מוקדי כוח מרכזיים: המחנה המזוהה עם הרב דוב לנדו, בהובלת יעקב אשר, והמחנה המזוהה עם הרב משה הלל הירש, בהובלת יצחק פינדרוס.
הרב לנדו הוביל בבחירות קו שלפיו אין עוד ״ביבי או שמאל״ אלא ״גוש לומדי תורה״.
הרב הירש לא בהכרח ״ימני יותר״ במובן הפוליטי, אבל הוא לוחם הרבה יותר בשמאל ובפרוגרס ורואה בהם סכנה לעם ישראל. הוא אף אמר: ״בגלל השמאל יש חוסר סיעתא דשמיא״. שני הרבנים טרם פרסמו עמדה רשמית בנושא.
באגודת ישראל התמונה מורכבת יותר: גולדקנופף וגור שמים את חוק הגיוס מעל הכול, ובגור קיים גם אינטרס מובהק להחלפת נתניהו בעקבות המשבר מולו בקדנציה האחרונה.
מנגד, מאיר פרוש ואליקים שטארק מזוהים יותר עם הקו הימני. לפי המידע שבידי, שטארק קרוב יותר לעמדתו של פרוש ולא ממהר לתת יד למהלך עם איזנקוט והשמאל.
וכל זה עוד לפני הנתון הבסיסי: הציבור החרדי הוא מהציבורים הימניים ביותר בישראל, כפי שעולה שוב ושוב מסקרי דעת קהל. לכן אין להציג מהלך אפשרי של יהדות התורה עם השמאל כאילו מדובר בעמדה טבעית או מוסכמת של הציבור החרדי.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים: ״גורם ביהדות התורה אמר…״. תעצרו רגע.
בשם מי הוא מדבר? כמה חברי כנסת הוא מייצג? ובעיקר, בשם איזה רב או איזו חצר?
יהדות התורה היא לא קול אחד, ובוודאי שלא כל אמירה של גורם אחד מייצגת את הציבור החרדי.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.