אזהרה דחופה ליהדות התורה: המלכודת הפוליטית שתמחק את עולם התורה

אזהרה דחופה ליהדות התורה: המלכודת הפוליטית שתמחק את עולם התורה

מאת אסטרטג פוליטי, מיוחד ל"בעולמם של חרדים"

במערכת הפוליטית הסוערת, ישנם רגעים שבהם טעות טקטית קטנה עלולה להתברר כאסון אסטרטגי בקנה מידה היסטורי. לעיתים נדמה כי מאחורי הקלעים יש מי שמנסים להשתעשע ברעיון מסוכן, מעין "גישוש" או "איתות" לעבר גוש השמאל וגוש השינוי, כאילו מדובר באופציה לגיטימית לחלוקת השלטון או לשיפור עמדות מיקוח. מנקודת מבט של אסטרטג פוליטי המכיר את המערכת מבפנים, הדבר דומה למשחק באש בתוך מחסן של חומר נפץ. זוהי קריאה ישירה, חריפה ובלתי מתפשרת להנהגת "יהדות התורה" ולאנשי בית מרן הרב לנדו: אל תנסו אפילו להתקרב לשם. אם המהלך הזה ייצא אל הפועל, זו תהיה הקדנציה האחרונה שבה המפלגה תראה שבעה מנדטים, והיא תסיים את דרכה מוכה, חבולה ומסולקת בבושת פנים.

עם כל הכבוד לבית הרב לנדו, ויש כבוד עמוק, יש להם עוד מה ללמוד מחבר הכנסת משה גפני ובוודאי מהנהגתו הרב שך. ההיסטוריה לימדה אותנו שיש דברים שפשוט לא עושים, קווים אדומים שאותם לא חוצים בשום מחיר. צריך לזכור שיש גם את הקדוש ברוך הוא, שיש לו חלק מרכזי ובלעדי בתמונה כולה. אכן, ישנה כעת גזירה קשה ומורכבת מאוד על הישיבות הקדושות, אך הגוש ההוא לא יהיה זה שיוכל לפתור זאת, ובטח שלא בדרך של כניעה ושותפות עם שונאי הדת.

כדי להבין את גודל האבסורד, צריך להביט נכוחה על המציאות הפוליטית הנוכחית ולנפץ את האשליות. יש מי שמתרפקים בטעות על העבר, על ימי הברית ההיסטורית עם יצחק רבין בשנות התשעים או על פשרות סבירות מול מפלגות שמאל של פעם. אך הציבור צריך להתעורר: גוש השינוי של היום אינו יצחק רבין. הוא אינו מונע מאידיאולוגיה ממלכתית או מרצון אמיתי לשותפות גורל עם המגזר החרדי. מדובר באוסף קיצוני של שונאי דת, אנשים שהדגל המרכזי שלהם הוא פירוק הערכים המקודשים ביותר של העם היהודי. אלו הם מהרסים ומחריבים ברמה הגבוהה ביותר, שכל קיומם הפוליטי נשען על הסתה נגד עולם הישיבות ולומדי התורה.

מה בדיוק חושבים לעצמם אותם אנשים המנהלים מגעים חשאיים או שוקלים תמרונים פוליטיים מול הגוש הזה? מה הם חושבים שהם יקבלו? התשובה ברורה וחד-משמעית: הגוש הזה לא יכול לתת כלום. הם מסוגלים, אולי, להציע תקציבים זמניים או להבטיח הבטחות כספיות חולפות כדי לקנות שלטון, אך כסף אינו חזות הכל. כסף אינו יכול לקנות את זכות הקיום של עולם התורה, והוא בוודאי לא יגן על הישיבות והכוללים כאשר השותפים לקואליציה ידרשו לחוקק חוקים שיעקרו את עולם התורה מן השורש. הם יתנו כסף ביד אחת, ויקחו את הנשמה ביד השנייה.

הפנייה לבית מרן הרב לנדו נובעת מתוך היכרות עמוקה וקרובה עם הנעשה שם. מדובר במרכז קבלת ההחלטות הרוחני, מקום שבו אמורה להישמר האמת הצרופה ללא פשרות. פוליטיקאים ויועצים חלקלקים מנסים להציג בפני בית הרב מצגים מתוחכמים של "רווח פוליטי" או "הצלת תקציבים", אך זוהי פארסה מוחלטת. אם תשחקו באש הזו, התוצאה תהיה כואבת ברמות שאתם אפילו לא מסוגלים לתאר לעצמכם. הצעתי ברורה ויציבה: לעמוד פשוט מהצד ברגעים אלו, ולתת לבורא עולם להזיז את כלי השחמט במשחק הגדול הזה. סבלנות כעת היא שם המשחק כולו. הפזיזות ברגעים רגישים אלו היא לא רק מן השטן – היא תהיה השטן בכבודו ובעצמו.

המגזר החרדי אינו חי בוואקום. הוא קשור בנימי נפשו לציבור המסורתי והימני הרחב במדינת ישראל, ציבור שרואה ביהדות התורה שותפה טבעית לשמירה על צביונה היהודי של המדינה. חבירה לגוש השמאל, ובוודאי תמיכה בשלטון של גורמים כגון גדי אייזנקוט וחבריו, תגרום לנתק מוחלט ובלתי ניתן לאיחוי מכל הציבור הזה. אנחנו נמצא את עצמנו מבודדים, שנואים ומסולקים בבושת פנים לא רק מהשלטון, אלא מהלגיטימציה הציבורית הבסיסית ביותר. הציבור הרחב לא יבין כיצד מי שמייצגים את התורה הקדושה מסוגלים לשבת באותה סירה עם מי שמבקשים להחריב את מוסדותיה.

אנחנו עומדים בפני סכנה של יצירת הפארסה הפוליטית הגדולה ביותר של כל הזמנים. ההיסטוריה לא תרחם על מי שיוביל את עולם התורה לתוך המלכודת הזו. המחשבה שניתן "לרכב על הנמר" של גוש השינוי וליהנות מפירות השלטון היא אשליה מסוכנת שתתנפץ אל קרקע המציאות תוך זמן קצר מאוד. בעוד שנתיים, כאשר נתעורר למציאות של גזירות קשות, הרס מוסדות החינוך ובידוד חברתי, כולם יבינו את גודל הטעות – אך אז זה כבר יהיה מאוחר מדי. חבל מאוד שאצטרך להיות זה שיגיד "אמרתי לכם". יש לעצור את הסחר-מכר הפוליטי הזה מיד, לחזור לעקרונות היסוד, להמתין באמונה ובסבלנות, ולהבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: יהדות התורה לא תהיה שותפה, לא במישרין ולא בעקיפין, עם מי ששמו להם למטרה להחליש את עולם הישיבות ואת זהותה היהודית של המדינה.