רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 28 באוקטובר 2026

מחזק: הברקים שנשמעו מן השמים במיוחד בשביל רבינו עובדיה יוסף זיע"א

 

מורי ורבותי! היו לנו בשעה האחרונה הרבה "רעמים", צריך לדבר על הרעמים, ואני יושב פה ומחשב בליבי מה לדבר על הרעמים, ואני רואה דברים נוראים מאוד.

 

לפני שנתחיל את ההלכות, אני רוצה לספר סיפור נורא. כשהייתי גר בירושלים, הייתי גר ברחוב הרב צבי יהודה מס' אחד – הרב צבי יהודה קוק עליו השלום, הבן של מרן הראי"ה קוק זיע"א. זה הכביש של ישיבת "מרכז הרב", לפני כן קראו לרחוב שמה "בן דור", אבל החליפו אותו, עשו אותו הרב צבי יהודה.

 

בלילות בשעה שתים, אחת, מדי פעם הייתי רואה בכביש את רבי אליהו שטרית, הוא ידיד שלנו, הוא היה יושב להקליד את החידושים של הרב עובדיה, הרב עובדיה כותב על הנייר, הוא מיד מקליד ומדפיס לו על נייר שיהיה מוכן וערוך לקראת הדפוס.

 

הרב עובדיה היה יושן מאוחר בלילה, מאוד מאוחר, וקם מוקדם. לפעמים הרב שטרית היה מספר לי סיפורים. הוא אומר לי: היה לילה אחד, חורף, אומר לי: "תקשיב, אני רוצה לספר לך סיפור על הרב, על השקיעות בלימוד של חכם עובדיה". זה נזכרתי היום שהיה את הרעמים – בום! בום! התחילו הרעמים.

 

אומר: היו רעמים, אנחנו יושבים בתוך הדירה של הרב ב"הר נוף", דירה סגורה, חם, הכל טוב, אבל שומעים את הרעמים, מה שלא תעשה אתה שומע, לפעמים גם החלונות זזים ברעמים. ברכתי "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם", כמו שכתוב בהלכה לברך, אבל הרב שקוע בלימוד. אומר לו הרב: "מה אמרת", עונה לו ר' אליהו, כבוד הרב ברכתי על הרעמים, כבודו לא שמע?", רבינו הגדול אומר לו: "לא שמעתי"! כשאדם טרוד, שקוע, אפילו אם עוברים לידו משאיות, רכבות – השקיעות החזקה משכיחה לו את הכל, המוח תפוס במקום אחר, הוא לא שם לב!.

 

כמו שיש אנשים שמרוב ששקועים בתורה לא אוכלים, אבא שלי סיפר לי שהם היו פעם באיזה מקום, והרב עובדיה הגיע, חכם בן ציון אבא שאול היה שמה, אמר להם: "תתנו לו מהר לאכול, הוא לא אכל יומיים-שלוש!". אמרו לו: "הרב עובדיה, לא אכלת?". אומר רבינו: "לא אכלתי, שכחתי! שכחתי לאכול מרוב טרדה בתורה".

 

אז אומר ר' אליהו שטרית, זה היה לילה חורפי, אמרתי לעצמי, טוב, עוד מעט יהיה עוד איזה בום בום מקולות הרעמים, ואז הרב ישמע, ובאמת כך היה, אבל הרב שקוע בכתיבה ובספרים שלו, הוא לא שומע. הרב רוצה לברך, זו ברכה חשובה, "שכוחו וגבורתו מלא עולם" – יש לזה רמז ב"ברוך אתה השם שומע תפילה", מה זה ראשי תיבות "שומע"? "שכחו וגבורתו מלא עולם"! אבל צריך להיות "שומע" בשביל לברך את הברכה הזאת, מי שלא שמע על מה יברך?! אבל הרב עובדיה עסוק תדיר בתורה, "מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה", הוא לא שומע, גם בפעם השניה שהיה בום חזק, הרב היה שקוע ולא שומע, אומר הרב שטרית, אמרתי לרב, חכם, כבודו לא שמע? ורבינו אומר: לא שמעתי, לא בגלל שיש לו בעיית שמיעה – היה לו קצת בעיית שמיעה, אבל כאלה רעמים כולם שומעים! חוץ מזה שאוזן אחת הייתה בסדר.

 

ממשיך הרב שטרית ומספר, הרב עובדיה אמר: "אני רוצה לברך, אני לא שומע את הרעמים, אני רוצה לברך!". ופתאום כשרבינו עובדיה אומר: "אני רוצה לברך!".... באו רעמים כאלה שנאמר עליהם "קול רעמיך בגלגל האירו ברקים תבל", רעמים שיש בהם פחד פחדים, כאילו הביאו לו מהשמים מנה אישית, קח בומבה, תברך, תשמע! זה סיפור על הרב עובדיה זכותו תגן עלינו, אמן.

 

בקיצור, החורף בא, הגשמים באים, וגם הברקים והרעמים. מה עושים עם הברקים והרעמים? יש על כל דבר ברכה, לא כל רגע מברכים, ברכה אחת זה מספיק זה לכל היום, הברכות של הענינים הללו מובאים בשו"ע או"ח בסימן רכ"ז, וסימן לדבר, "זכר עשה לנפלאותיו" – הנפלאות שיש בבריאה.


אומר מרן: על הזיקים – והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט, ועל רעידת הארץ, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל רוחות שנשבו בזעף, על כל אחד מאלו אומר: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". ואם ירצה, יאמר: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם". זו הלכה מעניינת: תברך מה שאתה רוצה, על הברקים ועל הרעמים – או "עושה מעשה בראשית", או "שכחו וגבורתו מלא עולם". זה לקוח מהרמב"ם, כך כותב הרמב"ם בפרק י' מלכות ברכות.

 

אני לא אסבך אתכם עכשיו נקרא את דברי המשנה ברורה שנותן לנו פה הבנה ברורה, הלכה למעשה, מה צריכים לעשות. אומר המשנה ברורה: והעולם נוהגים לברך על הברקים – "עושה מעשה בראשית". אתה רואה פלאש, ברק? חברת חשמל יש להם את הסמל הזה, מה זה הסמל הזה של ברק? הברק הזה הוא אש!

 

כאן בצומת "צמח" נשרף פעם עץ מחמת ברק, היה פעם אחד עשיר – לא נגיד שמות – וכגודל עושרו ככה גודל השונאים והרודפים אותו, מי שיש לו הרבה עשירות, הוא קונה הרבה צרות, מרבה נכסים מרבה דאגה, היה לו בית ענק בן שלוש קומות, חומות כמו החומה הסינית, שומרים, הכל סגור, אבל הוא חי בפחד כל הזמן, הוא טס, הוא לא יודע מי יוריד אותו, איזה "פוטין", איזה מישהו. הוא עושה את כל ההשתדלות להיות שמור. יום אחד הוא מתקלח בקומה שלישית, מי יכול ליגוע בו? אלא אם כן יביאו לו איזה טיל מלמעלה. מי יביא טיל? מה זה פה, נסראללה עכשיו? יש גבול! והנה, בתוך האמבטיה בקומה שלישית, סביב כל השמירה והבטונדות והחומות, הוא באמבטיה – לא תגיד עץ חשוף, אלא דרך המים – היה ברק! ואני לא יודע בדיוק איך זה פועל מבחינת המציאות, הוא נשרף מחמת כח הברק שנכנס במים, פחד פחדים!

 

נחזור לענין, אומר המשנה ברורה: והעולם נוהגים לברך על הברקים "עושה מעשה בראשית", ועל הרעמים "שכחו וגבורתו מלא עולם". זה מה שברכים על הרעמים! אומר המשנה ברורה שזה גם מסתבר יותר, מתאים לברך "עושה מעשה בראשית" על ברק, אבל על רעם שזה "בום" של מפגש עננים ושפכים, יותר מתאים לברך "שכחו וגבורתו מלא עולם", על ידי הרעם נראה גבורתו של הקדוש ברוך הוא יותר מעל ידי הברק. אמנם באמת שייך כל אחד מהברכות על שניהם, ועל כן יש פה הלכה, צריך לדעת את זה: אם שמע ברק ורעם כאחד, מברך ברכה אחת. אז מה יברך? "עושה מעשה בראשית" על שניהם!! ככה אומר הרב משנה ברורה. ואם ברך "שכחו וגבורתו מלא עולם" על שניהם, גם כן יצא! ואם לא היו תכופים זה אחר זה – היה ברק, ואחריו בא הרעם – אז יברך תחילה "עושה מעשה בראשית", ואחר כך על הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם".

 

והוא הדין אם לא ראה את הברק, אמרו לו: "ראית?", אומר: "לא ראיתי, אבל שמעתי רעם", ובירך עליו "שכחו וגבורתו מלא עולם", או שבירך "עושה מעשה בראשית" - שזה גם טוב, ואחר כך ראה ברק – מברך גם על הברק ברכה נפרדת "עושה מעשה בראשית". זה דעת המגן אברהם (שם ס"ק א), שאם באו ביחד הברק והרעם מברך ברה אחת על שניהם, ככה פוסק המשנה ברורה. היעב"ץ בס' "מור וקציעה" שם חולק על זה ואומר, שגם אם באו כאחד יברך שתי ברכות, ככה אומר היעב"ץ, וגם כותב כך ה"אליה רבה". אבל בא רבנו זלמן מלאדי ואומר: אם באו הברק והרעם כאחד מספיק ברכה אחת, ככה נפסק במגן אברהם, ככה פוסק המשנה ברורה, כך כותב רבי אהרון אלפנדרי, כך כותב רבי חיים פונטרימולי, הרבה גדולי העולם, כולם כותבים – אני מצטט לכם מהספר של מרן חכם עובדיה, הוא מביא פה את הכל כדרכו בקודש.

 

עכשיו, אם אדם ראה ברק, התחיל לברך, ופתאום באמצע שהוא מברך נהיה את ה"בום" של הרעמים, אומר בס' "קיצור שולחן ערוך" שגם כן יוצא בברכה אחת, כי זה בדרך כלל תולדה של זה. אבל יש אומרים שבכהאי גוונא יש לברך ב' ברכות, מי שעושה את זה, יש לו על מה לסמוך.

 

עכשיו אני רוצה להגיד לכם חידוש: למה השם עשה את זה שיהיה ברקים ורעמים? קודם כל נגיד מה כתוב בגמרא, הגמרא אומרת בברכות דף נ"ט עמוד א': "אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי, לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר: "והאלהים עשה שיראו מלפניו". הלב עקום – עקמומית, תאוות, גאווה, טיפשות, דברים לא טובים, וזה עושה לבן אדם משהו ליישר אותו קצת, "יראת ה' טהורה עומדת לעד".

 

הפסוק הזה כתוב בספר קהלת: "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, והאלהים עשה שיראו מלפניו", עכשיו כשפתחתי את הגמרא הזאת, נבהלתי! מה אמרנו? "שומע" – זה ראשי תיבות: "שכחו וגבורתו מלא עולם". על מה מברכים את זה? על הרעמים! והגמרא אומרת שהרעמים נבראו לפשוט את העקמומית שבלב, ומאיפה היא הביאה את המקור? ממה שכתוב קהלת: "והאלהים עשה שיראו מלפניו", גם זה ראשי תיבות: "שומע", אותו ראשי תיבות של "שכחו וגבורתו מלא עולם"! זה הבהיל אותי מאד היום שראיתי את זה, מצא מין את מינו וניעור.

 

אני חושב לומר עוד משהו: יש לנו את ברכת "אתה גבור", "גבור" ראשי תיבות: "גשמי רצון ברכה ונדבה". למה זה רמוז שם, כי בברכת אתה גבור מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם", וגם הרמז של שומע תפלה שאמרנו קשור אל תוכן הברכה, כי מי ששכח לומר "ברך עלינו... ותן טל ומטר", יכול להשלים את בקשת המטר בשומע תפלה. [מלבד מה שיש לומר ד"שומע תפלה" סוכם את כל הבקשות האמצעיות והרמז בא כי הקב"ה כל יכול וכחו וגבורתו מלא עולם לתת לכל איש כל צרכיו וכו'].

 

חשבתי לומר עוד משהו: הגמרא (תענית לא ע"א) אומרת, הלילות של החורף ארוכים. למה הלילות ארוכים? בשביל מה? שאדם יהיה לו זמן לעסוק בתורה! וכמו שאמרו בתענית שם "דלא מוסיף יאסף". אבל יש אנשים, שלילות החורף זה בשבילם סיבה לשים שתי "פוּכים", ללכת לחנות של "רפי דוד" לקנות ממנו שמיכה ענקית 700 מטר, ולהתכרבל בצ'פאייה [כרית בלשון כורדי] ולישן חזק חזק כמוני, אז הבורא עולם עשה לנו חסד, מביא לנו באמצע הלילה כמה קולות של רעמים, "קום חביבי, קום! לא צריך יותר מדי לישון". איך הגמרא אמרה בעירובין, אמר לה: איכא יומי דנינום טובא, בקבר ישנים הרבה, לא צריך לישן יותר מדי, יש זמן שצריך שישנים בו, עכשיו יש לנו שעון מעורר מהשמים! השעון מעורר זה ברקים ורעמים!


רבותי, הברכות האלה מברכים אותם בשם ומלכות, הראב"ד אומר לברכן בלי שם ומלכות, אבל הרמב"ם והרשב"א והראבי"ה וכל הראשונים כמעט כותבים לברכן בשם ומלכות. אדם ששומע רעמים אומר באותו רגע: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שכוחו גבורתו מלא עולם". ואם הוא רואה ברק לבד, אומר: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.