שאל הרב יקותיאל אוהב ציון את מו"ר הרב חזקיהו דב הכהן קוק שליט"א:
מה הטעם שבברכת "מחיה המתים" אנו אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואילו בברכת השנים אנו מבקשים "ותן טל ומטר לברכה"? מה ההבדל בין "גשם" ל"מטר", ומדוע גשם נזכר בלשון שבח, ומטר בלשון בקשה?
והשיב מו"ר הרב שליט"א:
ההבדל הוא כך: "גשם" הוא שם מופשט, ו"מטר" הוא הצורך בפועל.
כמו שכתוב בתורה (בראשית ב, ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה" – מטר הוא הצורך בפועל של האדם.
וכן כתוב "ונתתי מטר ארצכם בעתו". וכן בירידת המן (שמות טז, ד): "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים", ובתהלים (עח, כז): "וימטר עליהם כעפר שאר".
כלומר, להמטיר - זו הפעולה בפועל, הצורך הממשי.
ואילו גשם הוא עניין מופשט יותר. כמו שכתוב "בשגם הוא בשר" (בראשית ו, ג) ודרשו חז"ל (חולין קלט ע"ב) "בשגם" בגימטריא "משה", ואמרו על משה רבינו (דברים רבה יא) שנקרא "איש האלהים" - מחציו ולמעלה אלהים, מחציו ולמטה אדם. וב'שגם' אותיות 'גשם'.
אין פעולה שנקראת "להגשים", יש פעולה שנקראת "להמטיר".
גשם זה מצב, זה עיתוי, זה שבח מופשט, להמטיר זו בקשה מעשית.
לכן, השבח שייך למופשט - ולכן בברכת השבח, ב"מחיה המתים", אנו משבחים "מוריד הגשם".
אבל הבקשה שייכת למעשה בפועל - ולכן בברכת השנים אנו מבקשים "ותן טל ומטר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.