המזימה הגלובלית לריסוק המבצר היהודי: האם אלו
יהיו הבחירות האחרונות של מדינת ישראל?
מדינת ישראל והעם היהודי כולו ניצבים בשעה זו מול
רגע האמת והגורלי ביותר מאז הקמת המדינה. מערכת הבחירות הנוכחית אינה עוד סבב
פוליטי שגרתי, אינה מאבק קטנוני על כיסאות ותקציבים, ובוודאי שלא מדובר בסיסמאות
הנדושות שכולנו התרגלנו לשמוע מדי כמה שנים. הפעם מדובר במאבק הישרדות קיומי
ורוחני טוטאלי על עצם המשכיותו של העם היהודי בארץ ישראל. חזית רחבה, חסרת תקדים
בהיקפה ובאכזריותה, התאחדה במטרה אחת ויחידה: להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו,
כדי להפסיק אחת ולתמיד את מדיניות התקיפה הנחרצת נגד העולם הערבי, למוטט את כושר
ההרתעה הישראלי, ולהוביל לכניעה מוחלטת של המבצר היהודי האחרון.
המיליארדים של ציר הרשע: קטאר, טורקיה ואיראן
בראש החזית
מאחורי הקלעים של הקמפיין הפוליטי הנוכחי לא
עומדות אידיאולוגיות מקומיות, אלא מעורבות ישירה ומאסיבית של מדינות אויב המזרימות
סכומי עתק, המקוזזים במיליארדי דולרים. בראש החזית הזו עומדות קטאר, טורקיה
ואיראן. המשטרים הללו זיהו את נקודת התורפה של הדמוקרטיה הישראלית, והם
משקיעים הון תועפות בערוצים גלויים וסמויים כדי להנדס את התודעה הציבורית.
עבור ציר הרשע האזורי, נתניהו מייצג את המחסום
האחרון והבלתי עביר בפני מימוש שאיפותיהם להשמדת ישראל. מדיניות הסיכולים
הממוקדים, התקיפות האסטרטגיות בעומק שטח האויב, והעמידה האיתנה מול לחצים
בינלאומיים המושמעים מכל עבר, שיבשו לחלוטין את התוכניות של טהרן. הדרך היחידה
מבחינתם להכניע את צה"ל אינה בשדה הקרב, אלא באמצעות הנדסת תבוסה פנימית
בקלפי והחלפת ההנהגה הנוכחית בממשלה שתקדם מדיניות של נסיגה, ויתורים ופייסנות
מסוכנת.
מאות מיליונים להנדסת תודעה: השותפים הפנימיים
בתקשורת
המזימה הבינלאומית הזו לא הייתה יכולה להצליח ללא
רוח גבית עצומה מתוך הבית פנימה. כלי תקשורת מרכזיים בישראל, ובראשם ערוץ 12
ועיתון ידיעות אחרונות, מנהלים מלחמת התשה מתוזמנת
ויומיומית נגד ראש הממשלה, תוך הזרמה של מאות מיליוני שקלים בקמפיינים אגרסיביים.
גופי מדיה אלו נטשו לחלוטין את תפקידם כעיתונות
אובייקטיבית והפכו לזרוע ביצועית ופוליטית לכל דבר ועניין. מטרתם ברורה וממוקדת לייצר
תמונת מציאות קודרת, לזרוע ייאוש, להחליש את רוח העם, ולגרום לציבור הלאומי והחרדי
להאמין שהקרב כבר אבוד. זוהי מתקפה פסיכולוגית רחבת היקף שנועדה להחליש את החוסן
הלאומי ולסלול את הדרך למהפך שלטוני שישרת אג'נדות זרות.
מלכודת הפיצול והאדישות: הסכנה של שריפת קולות
הימין
אחת האסטרטגיות המסוכנות ביותר במערכת הבחירות
הנוכחית היא הקמתן של כעשר מפלגות ורשימות עצמאיות קטנות (דוגמת הרשימות של
לייטנר, אברגל ואחרים). רשימות אלו, שאין להן שום סיכוי ריאלי לעבור את אחוז
החסימה, משמשות בפועל כמלכודת שנועדה לשרוף ולבזבז בין 170,000 ל-300,000 קולות
של המחנה הלאומי והתורני.
הפיצול המלאכותי הזה, בשילוב עם תחושת הייאוש
והשחיקה העמוקה שמפיצה התקשורת, עלול להוביל לאדישות קטלנית ביום הבוחר. החשש
הגדול ביותר הוא שמצביעים רבים מהציבור החרדי והימני פשוט יישארו בבית מתוך תחושה
ש"אין טעם". הימנעות זו היא בדיוק מה שמתכננים בצד השני של המפה
הפוליטית, שכן היא תעניק את השלטון למחנה הליברלי פרוגרסיבי במו ידיהם של אלו
שנשארו מאחור.
הזמנה לטבח הבא
האזהרות הפובליציסטיות מפני היום שאחרי נפילת
הנהגת הימין מציירות תמונת מצב קטסטרופלית, שתוצאותיה ישפיעו על עתיד המדינה למשך
עשור שנים לפחות:
- הדחתו
של נתניהו תתפרש ברחבי העולם לא כחילופי שלטון לגיטימיים, אלא כהודאה ישראלית
רשמית באשמות של "רצח עם" וכניעה מוחלטת ללחץ המשפטי והבינלאומי
בהאג.
- אויבי
המדינה באזור יפרשו את המהפך כהוכחה לכך שהחברה הישראלית שבורה, עייפה ואינה
מסוגלת עוד להילחם על קיומה.
- הטבח
הבא בדרך: כאשר
תפיסת ההרתעה תקרוס והשלטון החדש יפגין מדיניות של כניעה ופייסנות, הדבר
יהווה אור ירוק ובלתי נמנע למתקפה נוספת, אכזרית וקשה בהרבה מזו שחוינו בעבר.
קריסת הדת וריסוק עולם התורה
עלייתה של ממשלה הנשענת על כוחות ליברליים
קיצוניים תוביל לייבוש תקציבי מוחלט ושיטתי של הישיבות, הכוללים ומוסדות החינוך
התורניים.
מטרתם של הגורמים הללו אינה רפורמה, אלא ריסוק
טוטאלי של עולם התורה ומחיקת הזהות היהודית המסורתית מהמרחב הציבורי. התנועות
הפרוגרסיביות, הממתינות כעת לשעת כושר, ייצאו מהחורים שלהן כדי לכפות ערכים זרים,
לפגוע בקדושת השבת, הכשרות ומעמד המשפחה, ולשנות כליל את אופייה של המדינה.
"לא תעמוד על דם רעך"
לאור הסכנות המוצקות והברורות המאיימות על הגוף
ועל הרוח, הדיון הציבורי בעולם התורה עוזב את המונחים הפוליטיים ועובר לשפה הלכתית
מחייבת. הבחירות הללו אינן דומות לאף מערכת בחירות בעבר – הן גורליות ומסוכנות
באמת.
הישארות בבית ביום הבחירות ואי-הצבעה למחנה
התורני והלאומי שקולות להפקרת חיי הכלל. מי שבוחר שלא להצביע, עובר באופן ישיר
ומפורש על האיסור הדאורייתא החמור של "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", שכן
בחוסר מעשיו הוא מאפשר את חורבן עולם התורה, שחיקת הביטחון הלאומי והבאת האסון הבא
על יושבי הארץ. החובה לצאת ולהצביע היא צו שעה דחוף שאין ממנו מילוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.