התרסקות
המטוס היה אמור לרסק את ביבי – לפיד הבטיח אתמול שמשהו גדול שיקרה לא ידחה את
הבחירות
תוכנית
החיסול הפוליטית של מחנה "רק לא ביבי": האם הימין יתעורר בזמן כדי לבלום
את מזימת הדקה ה-90?
השביעי באוקטובר על סטרואידים: מערכת הבחירות
הנוכחית בישראל הגיעה לישורת האחרונה, והמסכות הוסרו לחלוטין. לא מדובר עוד
בוויכוח אידיאולוגי שגרתי או בעימות פוליטי לגיטימי על דמותה הכלכלית או החברתית
של המדינה; מדובר במלחמה כוללת, אכזרית וחסרת מעצור שמנהל מחנה המרכז-שמאל במטרה
אחת ויחידה – לחסל פוליטית את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפרק לחתיכות את גוש
הימין. בקרב בכירים בישראל ובעולם הולכת ומתבססת ההבנה כי שום אירוע אינו מקרי,
ושום משבר אינו תוצאה של כוח עליון בלבד. כל האמצעים כשרים בעיני יריבי השלטון,
וכי הם מוכנים ללכת עד הקצה, ואף מעבר לו, כדי להשיג את מטרת העל שלהם.
ההוכחות לקיומו של תסריט כתוב מראש זועקות מן
השטח ומדבריהם של ראשי האופוזיציה עצמם. ההתבטאויות המהירות והחשודות שנשמעו אמש
קרוב לחצות הלילה פחות מ-12 שעות לפני הכמעט התרסקות, מפי יו"ר האופוזיציה מיד לאחר פגישות עדכון
ביטחוניות רשמיות בלשכת ראש הממשלה. האמירות הנחרצות והמבהילות לפיהן "לא
ניתן לדחות את הבחירות, גם אם יקרה משהו גדול", אינן פליטת פה. הן מציגות
באופן הברור ביותר את הלך הרוח בצד השני של המתרס: ציפייה דרוכה והיערכות מוקדמת
לאירוע דרמטי, משבר בסדר גודל לאומי או אסון פתאומי שישמש כמנוף פוליטי
אולטימטיבי. זאת כוונה ברורה לנצל אירועי חירום קיצוניים, כולל תקלות תעופתיות או
התרסקויות מטוסים פוטנציאליות, כדי לחולל זעזוע שלטוני מיידי שיעשה את מה שהקלפי
לא הצליחה לעשות.
מזכיר מאד את התרחשות השמאל ערב השביעי באוקטובר.
המתרחש בשבועות האחרונים מעורר תחושת דז'ה
וו קשה ומטלטלת ומזכיר באופן ישיר ומזעזע את האווירה שהובילה לאסון השביעי
באוקטובר. בדיוק כמו היום, הקונספציה המערכתית הפגומה והבטחות פומביות של בכירים
לשעבר במערכת הביטחון ובשמאל "שלא יהיה לביבי צבא", הן אלו שסללו את
הדרך להחלשת המדינה ולפגיעה בחוסנה הרקוב. התחושה המושרשת היא שאירועי אסון
ומשברים לאומיים אינם נתפסים בעיני מחנה השמאל כטרגדיה אנושית שיש להתלכד סביבה
באחדות, אלא כהזדמנות פוליטית פז ליצירת "שביעי באוקטובר חדש" – זעזוע
מערכתי עמוק שיפיל את הממשלה הנבחרת, גם אם המחיר יהיה פגיעה קשה בביטחון ובחיי אדם.
מה השמאל ידע על האירוע המתרחש. רק אתמול הזהיר
האתר בעולמם של חרדים שקטאר טורקיה ואיראן יחד עם השמאל הישראלי משקיעים מליארדים
להפלת נתניהו. הם יודעים שאם חלילה מבחינתם נתניהו ממשיך עוד קדנציה זה סופו של
ציר הרשע.
האובססיה הזו, המכונה בפי רבים מחלת ה"רק לא
ביבי", אינה תופעה חדשה. היא מייצגת קו היסטורי ארוך ורציף שמלווה את מדינת
ישראל שנים רבות. פרשת המטוס מזכירה לכולם ת התנהגות השמאל עוד מראשית קום המדינה.
החל מימי הפגזת אוניית אלטלנה ורדיפת
הימין ההיסטורי, דרך הגיבוי המערכתי שניתן לכשלים המבניים של בכירי מערכת הביטחון
בעבר, ועד למערכת הלחצים המופעלת כעת, שבועות ספורים לפני פתיחת הקלפיות. גורמים מסוימים
בממסד הישן ובשמאל הקיצוני פועלים מתוך עיוורון פוליטי כה עמוק, עד שהם מוכנים
להשלים עם כל תרחיש אימה, ובלבד שהדבר יוביל לקיצו של שלטון הימין והציונות הדתית
והחרדית.
אל מול המזימה הברורה הזו, הקריאה שיוצאת בשעות
אלו מפי מובילי דעת הקהל, הרבנים וראשי המפלגות בגוש הימין היא קריאת חירום דחופה
- צו 8 אזרחי לכל מי שזהותה היהודית והלאומית של המדינה יקרה לליבו. ההנחה הרשמית
היא ששאננות בשעה זו היא הפשע הגדול ביותר כלפי העתיד. כל אזרח שבוחר להישאר בביתו
ביום הפקודה, כל מי שמפצל את קולו למפלגות הרפתקניות שאינן מחויבות במאה אחוז לגוש
הימין, מעניק במו ידיו מתנה ליריבים הפוליטיים ומסייע להקמת ממשלת שמאל שתפרק את
חוסנה של ישראל. מדובר ברגע האמת, בהתייצבות קריטית ומכרעת בקלפי שמטרתה להציב
חומת מגן מבוצרת ואיתנה מול ניסיונות ההפלה והרס השלטון הנבחר.
מי שלא הולך לבחור נותן לציר הרשע ולשמאל הישראלי
לחיים ולהביא אותנו לאסונות נוספים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.