ראש השנה שחל להיות בשבת
האם יש חשש וסכנה מצד שלא תוקעים בשופר
איתא בראש השנה (טז ע"ב), ואמר רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה - מריעין לה בסופה. מאי טעמא - דלא איערבב שטן.
וכתבו התוס', מפרש ב"הלכות גדולות", לאו דמיקלע בשבתא, אלא דאיתייליד אונסא.
ומצאתי בס' "תפארת יצחק" מפיטרקוב (דף י ע"ג) שכתב דבר נורא, דמי שמחלל שבת ב"מ, יתבעוהו בשמים למה לא שמע שופר בר"ה שחל להיות בשבת. עכ"ד.
וזכורני שאמרתי דברים אלו בפני מרן החד"ה קוק שליט"א, וכמדומה שהראה פנים לזה.
והוא כעין הפירוש שהביא הגרי"ש נתנזון בס' "דברי שאול" (פרשת אמור) משם הגר"א מוילנא זיע"א על מ"ש "ודע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", שידנוהו לרשע על מה שהיה יכול לעשות מצוה באותו זמן שבזבז בכדי לעשות עבירה. וידוע מעי"ז שאמר הגר"א עם אותו פוקר שעסק במחול עם נכריות, שגם הוא יתבע בשמים על מה שלא עסק במעשה מרכבה.
ובס' "מנחת עני" להגאון מהר"י עטלינגר זיע"א בעל ה"ערוך לנר" כתב אודות שנה שח"ל ר"ה בשבת, שאם לא מקפידין על איסור תורה ודרבנן, ממילא חל על המחלל מ"ש בגמ' כל שנה שאין מריעין לה בתחלתה, ולא יכונו בזה ד' התוס' הנ"ל בשם בה"ג.
ובעוה"ר בשנת תשפ"ד חל להיות ראש השנה ושמחת תורה בשבת, ורבים ממחללי השבת ביום שמחת התורה נהרגו, ודם ישראל נשפך כמים, אוי מה היה לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.