בהחלפת הכיפה הלבנה לכיפה שחורה
א. היתה תקופה שרבינו שליט"א חבש לראשו כיפה גדולה מסריג בצבע לבן, והיה שזור בה גם מעט צבע זהב ושחור, [וכמדומה שהיה בה גם איזה "פונפון" בראשה], ואמר לי רבינו שליט"א, "מה איכפת לי הצבע, העיקר שזה נח ובפרט עם התפלין" וכו'...
חכם אחד מירושלים אמר לרבינו שליט"א, במחילה שאני מעיר, אבל נראה לי שאין זה נאה ויאה לגאון מופלג כמו רבינו שליט"א שיחבוש כזו כיפה, ויש בזה חסרון בכבוד התורה...
רבינו שליט"א ביודעו מי עומד מולו, לא הוצרך כלל להסביר להנ"ל שהכל הבל והחיצוניות שקר, ואם זה נח לי וטוב לי אזי אין צורך לחשבן כ"כ מה יאמרו עלי אחרים, [וכמובן שיש לעשות כל דבר בדעת צלולה, וכבר ידוע מה שאמרו גדולי עולם שלא טוב לאדם להיות יוצא דופן, אך לגבי רבינו שליט"א בודאי שלא שייך לומר זאת], ולכן שתק רבינו שליט"א למשמע הדברים, בבחי' "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע"...
וראה זה פלא, רבינו שליט"א נשאר עם הכיפה הלבנה כרצונו וכדרכו בקדש, אך בכל פעם שנודע לו שהחכם הנ"ל מגיע מירושלים אליו, היה רבינו שליט"א קולט את דבר בואו עוד לפני שהגיע אליו, והיה מחליף את הכיפה הלבנה לכיפה שחורה לעשות כרצונו של הנ"ל.
והדברים מבהילים למתבונן פורתא
סוד רבינו החד"ה קוק שליט"א
ללבוש דוקא גרביים מסויימות לשבת
ב. ידידי ר' דוד שדה שליט"א סיפר לי מה ששמע מידידינו ר"מ שלוש שליט"א שבמשך מעל שנה היה רבינו החד"ה קוק שליט"א מזכיר לו בכל יום ששי להביא לו דוקא גרביים מסויימות יחד עם בגדי השבת, והיה הדבר לפלא בעיניו, ואמר אל לבו, כנראה יש לרבינו שליט"א איזה נוחיות מסויימת בשבת עם סוג הגרביים הללו...
יום ששי אחד רבינו לא העיר כלל על הנושא, וגם בפועל לא היתה אפשרות להביא לו את הגרביים הנ"ל, כיון שלא הספיקו לכבסם לכבוד שבת, ובא לפני רבינו שליט"א עם כל בגדי השבת והתנצל על ש"הגרביים הידועות" לא מוכנות מחמת אונס מסויים.
אמר לו רבינו שליט"א, "אין לך כלל על מה להתנצל... וכי אתה מכיר אותי כמקפיד על סוג גרביים מסויימות, הלא ודאי אין בזה שום הבדל"...
הלה לא הבין את דברי רבינו שליט"א, ושאל תוך כדי דיבור, אבל בפועל זה זמן רב שרבינו נראה כמקפיד שאביא לו דוקא הגרביים הללו בשבת, ומה יום מיומיים???
אמר לו רבינו שליט"א דבר נורא:
את הגרביים הללו קנה לי ידידינו רש"נ, והוא ביקש בכל לשון של בקשה שאשתמש בהם בכל שבת קדש, ובכל ערב שבת עולה לי החשש שאם אשים גרביים אחרות שמא הוא יראה זאת מאיזה זוית וירגיש שלא קיימתי את בקשתו ויפגע מזה, אך השבוע היהודי הנ"ל נפטר לבית עולמו, וממילא בודאי שמעתה אין כבר שום קפידא על ענין זה כלל ועיקר...
תרחץ את ידיך מ' ברצף בסבון...
ג. סיפר לי ידי"נ הרה"ג ר' ברוך מלכה שליט"א מה שסיפר לו די"ש הי"ו שבדידיה הוה עובדא, הוא היה גר לפני 15 שנה במגדל העמק, ומכר את דירתו שם, ובא לגור בטבריה בשכירות, תוך זמן קצר כל כספו התבזבז וגם נפל במאורת הסמים וכו', יום אחד קיבל דעת דקדושה והחל להשתתף בסעודה שלישית על שלחנו של מרן שליט"א, וכך זכה להתקרב מעט לרבינו שליט"א.
יומא חדא בעת שהתקיימה ברית מילה בבית מדרשו של רבינו שליט"א לאחר שמרן שליט"א מל את התינוק, היתה המולה גדולה סביב הרב כנהוג לבקש ברכות וכו', ופתאום מרנא שליט"א פנה אליו ואמר לו בזה"ל, "אני במקומך הייתי קונה סבון סימטבון ורוחץ בו את הידים במשך מ' יום"... אלה המילים שיצאו מפ"ק של רבינו שליט"א.
הלה לא הבין מה אמר רבינו שליט"א, ושאל את הציבור מה כוונתו, ואמרו לו, לך ועשה מה שאמר לך בלי שאלות, ואכן עשה כן בתום לב ובמשך מ' יום שטף את ידיו בדמעות שליש ותשובה היתה מתעוררת בקרבו בבחי' "רחץ וטהר ואל תאחר בטרם ימים פונים", עד כדי כך שפעם אחת הוריד לעצמו דם בעת השטיפה מרוב צער על עוונותיו, וראה זה פלא: לאחר מ' יום הכל חלף הלך לו והתנקה לגמרי מכל בעיותיו, עזב את הסמים ועלה לטובה בכל עניני הפרנסה וכו'.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.