מבט מבפנים: מכונת הגריסה הרוחנית של "השירות המשותף"
מאת גייס
חב"די שעבד תחת אביגדור דיקשטיין
וחזר בתשובה
הדרמה המטלטלת שהתרחשה השבוע בגדוד רותם של חטיבת
גבעתי, אינה עוד "אירוע משמעתי" בלוח הזמנים הצבאי. היא קריאת השכמה
מהדהדת, תמרור אזהרה בוער המושחז בדם ליבם של הורים ומחנכים, ומציבה מראה כואבת
מול פניה של המערכת שמנסה בכל כוחה להנדס מחדש את נשמתם של בנינו.
שלושה בחורי חמד, חיילי בני"ש (בני ישיבות)
שעזבו את כותלי בית המדרש כדי לתרום כפי יכולתם, מצאו את עצמם בלב אישון לילה מול
ניסיון כפייה רוחני מובהק: דרישה להיכנס למרחב החנוק והמצומצם של נגמ"ש
נמ"ר, למשימה ממושכת, יחד עם פרמדיקית. כשהבחורים, שגידלו גדרי צניעות וקדושה
מחמירים, סירבו להשליך את עקרונותיהם מנגד – נחתה עליהם זרועה הדורסנית של המערכת.
ריתוקים, עונשים קולקטיביים למחלקה כולה, ויחס דרקוני ומחפיר, כפי שחשף ח"כ
משה אבוטבול במכתבו הדחוף לשר הביטחון.
האירוע הזה מפרק לחלוטין את האשליה שמוכרים לנו
"אנשי השילוב". המנטרה השחוקה כאילו "אפשר לשמור על הדת בצבא"
מתנפצת אל מול המציאות הצינית בשטח. גם כאשר הובא רב חטיבתי כדי "להכשיר את
השרץ" ולספק היתר דחוק בשם הדחיפות המבצעית, הלב היהודי השמיע קול זעקה.
הבחורים הבינו את מה שהמערכת מנסה לטשטש: בצבא של ימינו, "פקודת השירות
המשותף" היא כלי נשק תרבותי שתפקידו העיקרי הוא חילון ומחיקת הזהות התורנית.
כאן מתחדדת עד דמעות קביעתו ההיסטורית והנבואית
של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל. הרבי, בראייתו המרחבית והעמוקה,
קבע כי עיקר תפקידן של הישיבות – ובפרט עבור אותם "חלשים" שאינם שוקדים
על תלמודם יומם וליל – אינו רק רכישת ידע תורני, אלא עצם היותן תיבת נח ומגן רוחני
מפני המבול שבחוץ. הישיבה שומרת עליהם! היא המרחב הסטרילי היחיד שמונע מבחור צעיר
לפרוק עול.
כאשר לוקחים בחור כזה ומשליכים אותו אל תוך כור
ההיתוך הצבאי, חושפים אותו במודע ובכוח לפיתויים ולמצבים שבהם הניסיון הוא כמעט
בלתי אפשרי. המערכת דואגת באופן אקטיבי שהחייל לא יעמוד בפיתוי. היא דוחסת אותו
למרחבים סגורים בניגוד להלכה, ומצפה ממנו להישאר אותו חסיד וירא שמיים שנכנס בשערי
הבקו"ם. הנתונים הכואבים מדברים בעד עצמם: אחוזים מבהילים מקרב הצעירים
הדתיים והחרדים המשתלבים במסגרות אלו פורקים מעליהם את עול הדת במהלך השירות או
מיד אחריו.
מי ששולח ילד למקום כזה, מי שמפקיר את נשמת בנו
למסגרת שמקדשת את ערכי השוויון המגדרי המערבי על פני שולחן ערוך, צריך לדעת שהוא
מסכן את נצחיותו של הילד. המקרה של גדוד רותם מוכיח כי מול הניסיונות של
"המחלן" להפוך את הציבור החרדי והדתי לחילוני ואתאיסטי, התשובה היחידה
היא עמידה איתנה ללא פשרות. לא נפקיר את בנינו לשמד הרוחני. המאבק של לוחמי גדוד
רותם הוא המאבק של כולנו על דמותו ועתידו של הבית היהודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.