ציר
הרשע שומר על איזנקוט: אין מה להילחץ
הדיון הציבורי סביב סוגיית אבטחתו של הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת גדי איזנקוט מסרב לרדת מהכותרות. בעוד סביבתו הקרובה ומטהו הפוליטי ממשיכים להפעיל לחץ כבד על שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בדרישה להצמיד לו אבטחה ממלכתית צמודה, הנתונים המודיעיניים בשטח והערכות המצב המקצועיות חושפים תמונה הפוכה לחלוטין. מאחורי הקלעים מתברר כי הקריאות ל"הפקרה" אינן אלא מצג שווא, וכי המערכת הביטחונית פועלת מתוך הבנה עמוקה של מאזן האינטרסים האזורי.
הערכת
המצב המקצועית: שב"כ פועל לפי עובדות, לא לפי לחצים
השב"כ,
בהובלת הדרג המקצועי הבכיר, מבהיר פעם אחר פעם כי החלטות על הצמדת אבטחה לאישים
פוליטיים אינן מתקבלות על סמך כותרות בעיתונים או דרישות תקשורתיות. החוק והנהלים
קשיחים, והם נשענים על פרמטרים ברורים:
- אפס התרעות קונקרטיות: גורמי
המודיעין הרשמיים, בשיתוף עם ועדת הבחירות המרכזית, בחנו את חומרים
המודיעיניים וקבעו חד-משמעית כי אין כל מידע ממוקד או איום פיזי ממשי המכוון
נגד איזנקוט.
- ניהול סיכונים מחושב: המדינה
אינה יכולה – ואינה צריכה – לממן מעטפת אבטחה יוקרתית לכל דמות פוליטית רק
בשל מעמדה הציבורי או שאיפותיה השלטוניות.
- שיתוף פעולה חלופי: השב"כ
אינו מתעלם מהשטח, והוא מעניק הנחיות מקצועיות, סנכרון מודיעיני והיתרים
נדרשים לחברות האבטחה הפרטיות שמלוות את איזנקוט בכינוסים ובאירועים המוניים.
הפרדוקס
האזורי: למה לאויב יש אינטרס שאיזנקוט יישאר מוגן?
אחד
הטיעונים המרכזיים והחריפים ביותר שעולים מול טענות ה"בכיינות" של מטה
איזנקוט הוא הניתוח האסטרטגי של מטרות "ציר הרשע". איראן, טורקיה,
וגורמים קיצוניים בקרב ערביי ישראל, אינם פועלים בחלל ריק. האינטרס העליון שלהם
בעת הזו הוא לראות את זעזוע המערכת הפוליטית בישראל ואת נפילת ממשלת נתניהו.
במפת
האינטרסים של האויב, איזנקוט נתפס ככלי פוליטי מרכזי שעשוי להוביל לחילופי שלטון
ולייצר שבר פנימי בחברה הישראלית. פגיעה פיזית באיזנקוט תשיג את התוצאה ההפוכה
בדיוק: היא תאחד את העם בישראל, תגרור תגובה צבאית מוחצת ותחזק את הממשלה הנוכחית.
לכן, ברמה הגיאופוליטית, לציר הרשע יש אינטרס עליון שאיזנקוט יישאר בריא ושלם כדי
שימשיך לאתגר את המערכת מבפנים. במובן הכי פשוט – "ציר הרשע שומר עליו מכל משמר".
בין
קמפיין תודעה למציאות ביטחונית
הניסיונות
לצייר את אי-הצמדת האבטחה הממלכתית כ"הפקרה פוליטית" נועדו, לייצר
לאיזנקוט דימוי של "ראש ממשלה בהתהוות" שנמצא תחת איום קיומי, ובכך
להעלות את מניותיו הציבוריות.
השורה
התחתונה ברורה: השב"כ יודע את כל המידעים, קורא את תמונת המצב המודיעינית
במלואה, ומסרב להיגרר למניפולציות. הציבור יכול להירגע – אין שום סיבה להילחץ,
והגיעה העת להפסיק את ההתבכיינות הפוליטית סביב סוגיה ביטחונית מקצועית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.