המערכה על הבית: משחקים באש בדרך לאבדון
אנו עומדים בעיצומה של אחת התקופות המתוחות והקריטיות ביותר שידע הציבור החרדי והדתי מאז הקמת המדינה. מכל עבר מנשבות רוחות מלחמה, לא רק בגבולות הפיזיים של ארץ ישראל, אלא בעיקר בתוככי אולמות המערכת הפוליטית. האווירה ברחוב החרדי סוערת, ובצדק; ישנן טענות, ישנם כעסים, וישנה תחושה של אכזבה אצל לא מעט מאחינו בני ישראל.
אך דווקא ברגעים כאלה, כשהרגש מאיים לגבור על השכל, חובה עלינו לעצור, להביט למציאות בעיניים ולהבין: הפעם מדובר במשחק באש. מי שלא מצביע במערכה הזו – מצביע בפועל לאויבים שלו.
המארב של איראן והשמאל: מטרה אחת על הכוונת
הבה לא נשלה את עצמנו. האויבים שלנו, הן מבחוץ והן מבפנים, אינם עסוקים בזוטות. בטהרן יושב ציר הרשע וממתין בקוצר רוח לתוצאות הבחירות בישראל. בלשכות השמאל הקיצוני ובתקשורת המגויסת לא מחפשים פשרות ולא רוצים הידברות.
המטרה שלהם ברורה, חדה וממוקדת: שהנהגת הימין, ובראשה בנימין נתניהו, תיפול.
עבור השמאל הקיצוני ואויבי המדינה, נפילת נתניהו היא מפתח הזהב לפתיחת עידן חדש של הרס. הם מייחלים ליום שבו יוכלו להקים ממשלה שתשען על שונאי הדת והערבים, ממשלה שתקצץ את תקציבי עולם התורה, שתחוקק חוקי גיוס דרקוניים בכפייה, ותהפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה.
כל גרזן הקיצוצים והרדיפה המשפטית מחכה במגירה ליום שאחרי הבחירות. האם אנחנו, במו ידינו, נעניק להם את מבוקשם בגלל אדישות או פנקסנות קטנונית?
מלכודת האדישות: מי שלא בקלפי, עוזר לאייזנקוט ולערבים
הסכנה הגדולה ביותר אינה כוחו של השמאל, אלא הרפיון בתוכנו.
יש מי שחושב לעצמו בטעות: "אני הפעם נשאר בבית, המפלגות החרדיות לא סיפקו לי את כל הסחורה, אני רוצה להעניש אותן". זוהי טעות אופטית פטאלית. במערכת הבחירות הנוכחית, המושג "קול מבוזבז" קיבל משמעות של פיקוח נפש ממש.
כל אדם שלא מגיע לקלפי ומטיל את אותה פיסת נייר קטנה, מוריד את אחוז החסימה של גוש הימין ומעלה ישירות את כוחם של אנשי השמאל כמו גדי אייזנקוט והמפלגות הערביות. אי-הצבעה היא לא "מחאה שקטה"; היא הצבעה אקטיבית בקולות חסרים לטובת אלו שרוצים לראות את עולם התורה מרוסק ואת זהותה היהודית של המדינה מחוקה. אם השמאל יעלה לשלטון בזכות האדישות שלנו, הדמעות שנבכה אחר כך לא יחזירו את הגלגל לאחור.
יש לכם כעס? נתבו אותו נכון בתוך הגוש הלאומי!
מותר לכעוס, מותר לבקר, אבל אסור להתאבד פוליטית. הציבור החרדי והדתי מורכב מגוונים שונים, ולא כולם חשים שביעות רצון מלאה מהנציגים הנוכחיים שלהם. אולם, הפתרון אינו הרמת ידיים, אלא ניתוח פוליטי קר ורציונלי:
מי שכועס על ש"ס – שיצביע ג': אם הלב שלך לא שלם עם נציגי ש"ס, אל תישאר בבית. עבור ליהדות התורה (ג'). שם תמצא נציגות חרדית איתנה, שתישאר נאמנה לכל קודשי ישראל ותשמור על עולם הישיבות והכוללים.
מי שמרגיש פגוע מהמפלגות החרדיות – שיצביע בן גביר או ליכוד: יש מי שחש שהמפלגות החרדיות לא הגנו מספיק על האינטרסים הביטחוניים או הלאומיים של עמנו, או שמאס בממסדיות שלהן. עבור אנשים אלו יש אלטרנטיבות ברורות, חזקות וימניות בתוך הגוש. קול לאיתמר בן גביר או לבנימין נתניהו הוא קול שנשאר בתוך המחנה, שומר על קואליציית הימין ומונע את הקמת ממשלת השמאל.
העיקר הוא לא לצאת אל מחוץ לגדר. הגוש חייב להישאר מלוכד וחזק.
אזהרה חמורה לימין המטומטם: הזהרו לנפשותיכם!
וכאן מגיעה הקריאה הנוקבת והכואבת ביותר, המופנית לאותם אנשים בעלי אגו מנופח בימין המטומטם, שמקימים מפלגות קיקיוניות שאין להן שום סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה.
כמה פעמים בהיסטוריה הקרובה של המדינה נשרפו מאות אלפי קולות של הימין בגלל גחמות אישיות של ראשי מפלגות שחשבו שהם יצילו את המולדת?
רבותי, זהו חוסר אחריות משווע, פשע לאומי ודתי ממדרגה ראשונה! כל מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לוקחת קולות קדושים של יהודים יראי שמיים ואוהבי הארץ וזורקת אותם לפח האשפה של ההיסטוריה – ומשם היישר לידיים של השמאל.
אנו קוראים לראשי המפלגות הללו ולתומכיהם: הזהרו לנפשותיכם! אל תעזו לשחק בגורל העם והארץ בשביל כבוד או גאווה עצמית. אם אין לכם מפלגה בטוחה עם בסיס מצביעים מוכח – הסרו את המועמדות שלכם והשתלבו במפלגות הגדולות והבטוחות. אל תהיו אלו שעל ידיהם יישפך הדם הפוליטי של מחנה הימין.
הצו השעה: לרסק את השמאל ולהצביע רק למפלגה בטוחה
אין לנו את הפריבילגיה לניסויים. המשחק הפעם הוא על כל הקופה – על תקציבי הישיבות, על קדושת השבת, על עתיד ההתיישבות ועל עצם הקיום של המדינה מול איומים קיומיים מבית ומחוץ.
המטרה הברורה שלנו במערכת הבחירות הזו היא אחת: לרסק את השמאל בקלפיות ולהביא להכרעה ימנית מובהקת.
כדי לעשות זאת, כל אחד ואחד מאיתנו חייב להפוך לשגריר.
עלינו לעבור בית-בית, להסביר לחברים, לשכנים ולבני המשפחה שהאדישות היא האויב הגדול ביותר שלנו. בקלפי שמים רק מפלגה בטוחה, כזו שעוברת את אחוז החסימה ללא צל של ספק, ומחויבת באופן מלא לערכי התורה, העם והארץ.
נצא כולנו כאיש אחד בלב אחד, נסיר את הכעסים והמחלוקות הצידה, ונעמוד כחומה בצורה מול מבקשי רעתנו. כי הפעם, חובה לזכור: מי שלא מצביע – נותן את כוחו ישירות לאויביו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.