חייב לכתוב משהו על היוזמה להקמת אולם שמחות ‘ביוזמת בן האדמו"ר הרה‘‘צ וכו‘
במשבר הסאב פריים בארה‘‘ב, בשנת תשס‘‘ח, כשבארץ היה מיתון והמוסדות היו ממש בשוקת שבורה, הציבור עוד ליקק את הפצעים של גזירות תשס‘‘ג של ביבי נתניהו שבעיקר כללו קיצוץ דרסטי וכואב בקצבאות הילדים,
כמה עסקנים החליטו להקים אולם מתחת לבית המדרש הגדול ברחוב ירמיהו.
אולם חסד ענק.
מה שטוב לבאיאן, לבעלזא ולקאליב, בטח יכול להיות טוב גם לגור.
זה היה יוזמה של יצחק מאיר טאומן וייאמר לשבחו של האדמו‘‘ר שבניגוד להרגלו - הוא לא התנגד לזה.
(יוזכר, אז עדיין לא גר בירושלים והיה מגיע אליה לעיתים רחוקות. יצחק מאיר טאומן בחכמתו הסביר לו שזה ישמור על הדירה, שיהיו שם אנשים מאוחר בלילה ובכלל...😉)
ואז בא יענקל ליצמן וטען ש....יש כבר אולם חסד!
בסמינר של אחיו פתחיה!
הוא שיקר וסיפר שזה חסד גמור ללא רווחים,
איים על מי שהיה צריך לאיים,
הזהיר את מי שהיה צריך להזהיר,
השפיל כל מיני אנשי חסד ועסקנים צעירים,
היוזמה החשובה נגנזה - פתחיה ליצמן המשיך לחגוג כל ערב.
מאז - לבעלזא יש אולם שמחות בזילי הזול לחסידים,
לבאיאן יש אולם נפלא,
לקאליב - כאמור
והאמת, לכל שטיבל מכובד באשדוד ובבית שמש.
לגור נשאר רק החור בכיס וציוץ ממומן של ישראל כהן בחלוף כמעט 20 שנה.
נו טוב. לפחות מליצמן (אחד) התפטרנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.