אין פערים בין אגודת ישראל ודגל התורה - האינטרסים שווים הוויכוח הוא על דרכי ההונאה

כאשר עוסקים בחוק הגיוס האינטרס לכאורה שווה לכל חלקי 'יהדות התורה', והעובדה אלו ואלו לא מעיזים לומר כי הם מפקירים את מי שאינם בישיבות. הוויכוח הקשה ביניהם הוא על דרכי ההונאה איך להונות את החילונים המזרחניקים והחרדים, אלו ואלו מסכימים כי אין לומר את האמת המלאה, כי אסור לחרדי כלשהו לשרת בצבא מחלן, ובטענות שיבואו החילונים והמזרחניקים לעצמם. מי שבנה צבא מחלן ו'מחנך' לחילוניות בישל את המצב הזה שחרדי לא יכול לדרוך במקום כזה. אלו ואלו כאשר שואלים אותם האם חרדי שאינו לומד צריך ללכת לצבא? מתחמקים כל אחד בדרך שלו. אז היכן המחלוקת בין 'דגל התורה' ל'אגודת ישראל', 'דגל התורה' אומרת שכל תפקידה הוא לדאוג לבני הישיבות ואם יהיה חוק שיקבע שכל מי שרוצה ללמוד תורה יכול לעשות זאת, הוא יקבל דיחוי כל עוד שהוא לומד, יתמכו בחוק. ובאשר לכל החרדים האחרים שידאגו לעצמם. 'תפקיד 'דגל' הוא לדאוג ללומדים בישיבות, כאשר במילים אחרות הם אומרים כי אין להם ברירה אלא להפקיר אותם

'אגודת ישראל' כאשר שואלים אותם איזה חוק אתם רוצים הם אומרים כמו 'דגל התורה' חוק שיאפשר לכל מי שלומד שיוכל ללמוד, אבל באשר למי שאינם לומדים הם מתחמקים משתדלים להחליף נושא וכשאין ברירה אומרים כי בודאי יידעו לדאוג לעצמם. החסידים מוכנים להקים מסגרות בשביל הצבא אבל מחוץ לצבא בדרך שלא יתערבו בחילונים, נותנים לפחות את ההרגשה כי אינם מפקירים אף אחד

המאבק המשותף של אלו ואלו למנוע מעצרים, מכאן ואילך הויכוח הוא על נוסח החוק, מפני שלא נראה כרגע שמי יעביר חוק שיאפשר לכל חרדי ללמוד בישיבה, זה היה עיקר הדיון בוועדת חוץ וביטחון, הם רוצים להגיע תוך כמה שנים לחמישים אחוז של החרדים בצבא, חוק שכמעט עבר בכנסת נס היה שכמה מן הגדולים הליטאים התנגדו, ובשביל שלא לומר זאת בצורה ברורה, הגר"ד לנדו אמר כי הוא לא רוצה יותר חוק מפני שאין לליכוד רוב, ככה התחמקו מלומר בפה מלא שחמישים אחוז מן החרדים לא יילכו לצבא, הם מבקשים ללמוד תורה ואם לא יאפשרו זאת ייאלצו להיאבק בדרכים שיוחלט עליהם

האם יש סיכוי לחוק כפי שהחרדים רוצים? גם אם ימצא הרוב, בג"ץ יפסול את החוק, ואין זה משנה אם מדובר יהיה בימין או שמאל, השופטים יראו פוליטיקאים תומכי שמאל, כאשר הימין מבקש זאת אומרים לא, וכאשר השמאל מחוקק זאת אומרים כן. בג"ץ בנושא הזה כבר מסובך מעבר לראש, הם ימשיכו לתבוע  חמישים אחוז לפחות שיתגייסו, והרבנים גדולי התורה לא יסכימו לכך, והענין תקוע

צדק ישראל פרוש שאמר השבוע כי ניצבים אנו בפני מלחמה קשה עם החילונים והמזרחניקים, אין כל מוצא לענין. דברי בבצ'יק ויצחק יוסף כי אצל השמאל נשיג זאת הם דברי הונאה, הם אינם יכולים לתת זאת, זה לא יעבור את בג"ץ. עלינו להיערך למלחמה קשה אחרי הבחירות, וכאן הדרכים חלוקות בין 'דגל התורה' ל'אגודת ישראל'

כאשר מצביעים ל'יהדות התורה' מצביעים לשעטנז וכלאים, מדובר ביצוג של תומכי ימין ושמאל ואינך יודע מה יקרה בסופו של דבר. ברור שחייבים להמתין לתוצאת הבחירות ואז נדע היכן אנו חיים, אבל לפני הבחירות כאשר צריך להחליט למי לתת את הכח להכריע בשאלה הזו, כל מנדט קובע, ויתכן מאוד שמנדט פחות ל'יהדות התורה' במיוחד כאשר הפעם זה יהיה נציג ויזניץ שיילך עם השמאל, אולי עדיף שיקבלו פחות, ולהצביע למפלגה שתלך עם הימין ולא עם השמאל. כאשר השיקול הוא מי יגן על עולם התורה, מה שבטוח אף אחד מבין ראשי המפלגות החרדיות לא יכול במצב הזה לעשות דבר. רק מערכה חיצונית שאליה חייבים להיערך היא זו שתכריע את הנושא

חיים שאולזון