לומר כי אין בהם מעשים, לציבור אמת, הם איכזבו בענק. אבל לומר כי אין בהם מעשים אישית אי אפשר לומר זאת, מפני שכל ח"כ מן החרדים עשה לביתו, ולא רק המשכורת, היו מהם מי שדאגו לפרנסות לבני משפחה, הבטיחו את צאצאיהם בתפקידים ממשלתיים וארגונים ציבוריים. קחו למשל את משה גפני, הוא הבטיח לבנו משרה דרך 'ההסתדרות הציונית' כשטען כי אין לו קשר עם הציונות, ומעשית דרכם הוא דואג לבני משפחתו
אין צורך להזכיר את אריה דרעי, שגם הוא דאג לבנו ולבני משפחה. דרעי דאג להרבה ג'ובים דרך המשרדים ששלט בהם. וכך גם גולדקנופף דאג לחברים שלו במשרות ממשלתיות ואחרות. החכי"ם החרדים יודעים איך להבטיח את עצמם ולעשות למען האינטרסים שלהם. אבל באשר לציבור הם לא הצליחו מפני שהג'ובים והתפקידים היו חשובים להם יותר
לדוגמא, אם היו מכריזים ומודיעים כי לא נוטלים תפקיד ממשלתי כלשהו וגם לא בוועדות הכנסת עד אשר חוק הגיוס עובר, לא הייתה ברירה לנתניהו אלא להיות עסוק עם החוק מיד עם הקמת ממשלתו. אבל דרעי גפני וגולדקנופף ביקשו קודם להבטיח לעצמם את משרותיהם ועמדות מפתח בממשלה ובכנסת, הם דחו את 'חוק הגיוס' למועד שעד היום אין חוק כזה
נכון שהייעוץ המשפטי הם השטן של החרדים, ובכל זאת, החרדים עשו הרבה שגיאות. אם הם היו עומדים בראש המלחמה למהפך במערכת המשפטית בישראל לחקיקת חוקים שיעשו לסוף להשתוללות הנוראה של הייעוץ המשפטי ובעלי עמדות אחרות בחרדים, היינו היום במצב אחר
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.