סדום ועמורה בבתי הונגרין!!!
מה שקורה בשכונה בתי הונגרין נשמע כמעט בלתי ייאמן.
מה שהייתה פעם קהילה של חסד, עזרה הדדית ושקט, הפכה לממלכה של פחד, רמיסה ואכזריות בירוקרטית.
אחד החוקים החדשים שהנהיג "פרץ לוי" – האיש שמכונה "המנהל" – אוסר על סבים וסבתות להזמין את נכדיהם או נכדותיהם להתגורר איתם.
כך נשללה מהם הזכות האנושית הבסיסית ביותר – לא להזדקן לבד.
זקנים חלשים, נכים, אנשים שבורים בגופם וברוחם – נאלצים לישון בלילות בדירה ריקה, ללא עזרה, ללא השגחה, חשופים לסכנת נפשות.
אבל המקרה של ח. ג. הוא הקורע מכולם.
בחור מבוגר, יתום מאב ואם, שהמתין שנים עד שהתארס והתחתן.
בתוך ימי השמחה, בתוך השבע ברכות – בעוד אור הנרות עדיין דולק – נחתה עליו מכת מוות בירוקרטית:
מכתב מהכולל – שאסור לו להכניס את אשתו לגור איתו בביתו שלו !
מה שקרה לאחר מכן – הוא מסכת של התעללות בלתי נתפסת.
איומים, הטרדות, מכתבים לדין תורה.
בלילות פרצו לו למחסן, ביום חסמו את דלת ביתו.
והכול – בידיעתם ובמעשיהם של הנהלת הכולל.
(יש תיעוד מצולם – מצלמות האבטחה תפסו את "חיים ברנשטיין" ו"דוד שוב" פורצים למחסן שלו במו ידיהם!)
אשתו, שלא יכלה לעמוד עוד מול מסע הרדיפה, עזבה.
הלב נשבר, הנישואין קרסו, וכמה חודשים אחר כך – ח. ג. נפטר מדיכאון וכאב לב,
כן, פשוט כך, מת מצער.
ת.נ.צ.ב.ה.
והדירה?
במקום לנשום לרגע, לגלות חמלה, לנהוג צדק,
הכולל מנסה כעת להשתלט גם על הנכס.
כך נראית המציאות בבתי הונגרין של היום,
ממלכת התורה והחסד הפכה, לנגד עינינו, לממלכת הפשע והרשע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.