"תלמידי ה'1 בבית ספר חילוני אי שם בתל אביב יושבים במעגל ומקבלים מנה הגונה של התעלמות מעובדות ותורת גזע של עליונות יהודית".
כך כותבת לירון בטור ב'הארץ', ומתארת במילים מדויקות את מגמת ה"התחזקות" של החינוך הממלכתי בישראל.
עוד מתוך הטור של לירון:
"...כולם התחזקו, ככה נראה, במהלך המלחמה. גם מערכת החינוך. שמתי לב שבבית הספר שאני מלמדת בו, ילדים מבתים חילוניים התחילו בשנה האחרונה לנשק באדיקות את המזוזה בכניסה לכיתה... ילדים שרו בכל הכוח בהפסקות את השיר המקפיץ "תמיד אוהב אותי" (ותמיד יהיה לי רק טוב)."
...בתי הספר של ילדינו לא הפכו לממלכתיים־דתיים, אבל גם הם התחזקו. השינוי ניכר לא רק בילדים חילוניים שמנשקים מזוזות או פופ יהודי מיסיונרי בהפסקה. כשבית ספר חילוני מתחזק, השיח נשאר על פניו חילוני אבל הרציונליות שלו מתערערת לטובת הגיון אמוני.
"...אין יותר צורך בשאלות בבית הספר. הדבר היחיד שחשוב לזכור הוא שאנחנו יהודים. הטבח קרה כי אנחנו יהודים... ככה נראה בית ספר חילוני מתחזק: הידיים, ידיים חילוניות, אבל הקול, קול אמוני."
("הפורום החילוני" מתפלצים מהתחזקות היהדות בעקבות ניסי המלחמה. שירת הברבור של הכפירה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.