מאת עמית סגל
דורי קלגסבלד הוא אדם רב פעלים וזכויות. עורך דין צמרת, מומחה עולמי לוועדות חקירה ממלכתיות. אבל הוא בוודאי אינו יועץ חופשות. נשאלת, לפיכך, השאלה כיצד שכר הצבא, על חשבוננו, את שירותיו כדי להגן על האלופה יפעת תומר־ירושלמי, אם על פי הודעת אותו צה"ל היא רק ביקשה לצאת לחופשה?
הפצ"רית תזכה בקרוב לכבוד המפוקפק להיות החברה הראשונה בפורום מטכ"ל שחשודה בפלילים. לא סתם חברה, אלא זו שממונה על שמירת החוק בצה"ל, ולא סתם חשדות - אלא מהחמורים שאפשר להעלות על הדעת.
הגרסה הרשמית מדברת על הליך כמעט טכני, שבו בבדיקת פוליגרף שגרתית התגלה מדליף סרטון ההתעללות בשדה תימן, וזה הועבר מהשב"כ אל הרמטכ״ל ומשם לחקירה. אבל אפשר להניח במידה רבה של ביטחון שאלמלא מונה דוד זיני לראש השב"כ, ספק אם זה היה קורה. רשויות אכיפת החוק לא התייחסו ברצינות לפרשת ההדלפה. האכיפה הסלקטיבית שלהן זועקת כבר שנים ארוכות: ההדלפה ל"בילד" היא שערוריית ענק, הדלפת החקירה הפוליטית סקנדל נורא, אבל זה לא. רק כאשר התמנו ראש שב"כ חדש ורמטכ"ל חדש נסללה הדרך לעשות את המובן מאליו.
זיני, בניגוד לקודמו, לא יורה להתקין רוגלות על הטלפון של בכירי הפרקליטות. כעת הדבר תלוי לפתחה של היועמ"שית. בעולם מתוקן, היא היתה אמורה לזעום ולכעוס על המעילה באמון. הרי בהרב־מיארה עשתה הכל כדי למנוע את החקירה. היא גררה רגליים ומשכה כתפיים ובסוף הגישה לבג״ץ תצהיר שלפיו אין שום דרך למצוא את המדליף. המסמך שהגישה הוא העתק־הדבק של מסמכים קודמים, שהסבירו למה אין דרך לאתר מדליפים מפרשות קודמות שהסעירו את הימין.
הנה המבחן לבהרב־מיארה: האם תורה למשטרה לגייס עד מדינה מתוך הפרקליטות הצבאית, כפי שנעשה בפרשות אחרות? הרי אם אכן החשד נכון, והאלופה ידעה ואף עמדה מאחורי ההדלפה, הדבר הראוי הוא להציע למדליף בפועל עונש מופחת בתמורה ללכידת הדג השמן יותר. שהרי עצם העברת הצילום לעיתונאי היא דווקא דבר שקל יחסית להגן עליו. מדובר בחומר חקירה שממילא היה מתפרסם בסוף, לא במסמך סודי.
הסיפור החמור הוא שבמשך שנים מדברים אלה המכנים עצמם "שומרי הסף" על קדושת בג"ץ. והנה, על פי החשדות, לא היססו להגיש לכהניו מנחת כזב, תצהיר מזויף. ממי שעובדת שנים להאדיר את כוחה של מערכת המשפט על חשבון הדרג הפוליטי, מצופה לפעול במהירות ובאגרסיביות נגד מי שחילל את הקודש.
ההסתבכות של תומר־ירושלמי היא רק סימפטום לבעיה חריפה יותר שאולי מתחילה לקבל טיפול הולם, באיחור של שנים. מעמד ״שומר הסף״ העניק למחזיקיו היתר מטעם עצמם לפעול כמעט כאוות נפשם. כבר כתבתי פעם, לדעתי, שאם לחברת החשמל יש חשמל חינם, למערכת אכיפת החוק יש חוק חינם. כך השב״כ יכול להשליך למעצר מדליף שהביך את העומד בראשו, וכך היועמ״שית יכולה לעשות לעצמה דין. תומר־ירושלמי היתה צריכה לעוף מתפקידה ביום שבו דיברה, על מדים, כמעט במפורש נגד הרפורמה המשפטית של ממשלה נבחרת, או ביום שבו התירה לקצינים עד דרגת סגן־ אלוף להשתתף בהפגנות קפלן. לו סימנו לה את הגבולות אז, אולי לא היתה הפרקליטות שלה חוצה את הגבולות בבוטות כזו עכשיו.
הטור המלא ב'ישראל היום':
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.