מאת : בני ברקי
קראתי בכאב את כאבם של בני ירושלים ועובדי המשרד בכולל שומרי החומות הנאנקים תחת עולו של המנהל פרץ לוי מבני ברק,
האמת היא שרובם של המנהלים בשומרי החומות היו תמיד אנשים נוקשים
וקשוחים, ולא נפרט את שמותיהם כי רובם הם נוחי עדן, ובא נניח שהם התכוונו
לטובה, בפרט שביום יום נדרשה התנהלות מול צאצאי ההונגרים שבינתיים הפכו
לצ'אלמערים וההתנהלות משני הצדדים לא היתה קלה, אבל כהיום ב2025 זה כבר לא
עובד וזה נראה שפרץ לוי הוא האיש הלא נכון במקום הנכון,
אז אין ברירה אלא להזכיר נשכחות, פרץ לוי היה מנכ"ל ישיבת חכמי לובלין
כחמש עשרה שנה, והוא עשה אומנם גדולות ונצורות למענה, אבל באיזה שהוא מקום
הוא התבלבל והוא חשב שהוא הבעל הבית על כל מה שזז אצל מרן הגר"ש ואזנר
וציבור התלמידים וצוות הישיבה, עד שלרגע היה נדמה שהוא מחשיב את עצמו
ליורש של השבט הלוי ולא בנו הגדול מרן הגרח"מ זצוק"ל, ומשהגיעו מים עד נפש
ומעשי הטרור במסוה של כבודו של השבט הלוי גברו, בשיתוף אחיו וגיסו הזכורים
שלא כ"כ לטובה, התאספו מי שצריך והדיחו את פרץ לוי ממשרתו, ומינו תחתיו
מנכ"ל אחר ובחצר הקודש לובלין שבט הלוי היתה הרווחה, הוא נעלב מאוד ומאז
הוא לא דרך בלובלין,
ועתה שמע נא ר' פרץ היקר, אם תבין שאתה סך הכל שכיר ותפקידך הוא
להיטיב עם הנזקקים ולהתייחס יפה לעובדים, הרי טוב, ואם לאו, אפשר בכל עת
להדיח אותך, ומה שהיה טוב בלובלין יהיה טוב גם בשומרי החומות, ומי שאמר
לעולמו די הוא יאמר לצרותינו די,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.