לכבוד כח באייר, יום בו הציבור הדתי לאומי חוגג
את "יום ירושלים", לציון 58 שנים לשחרור ירושלים, ואני יושב ומתבונן בכל
מה שהולך פה בשנים האחרונות, ואני שואל את עצמי, האמת באמת ירושלים משוחררת?
וא"כ ממי? האם באמת הכותל בידינו?
ואני מסתכל איך שלצערנו הרב אותה מדינה ששחררה את
ירושלים, מארגנת כל שנה מצעד תועבה בלב ירושלים ברחובה של עיר (כמובן לא באזורים של
הערבים), במימון של ראש עיר חובש כיפה (סרוגה).
איך שאותה מדינה שולחת שוטרים על מנת לאבטח
חילולי שבת בעיר.
איך שאותה מדינה הורסת בתי כנסת שלדעתם לא היו עם
אישורי בניה (בשונה ממסגדים וכנסיות).
איך שעל קבר דוד מלך ישראל, מגיעים נוצרים ועושים
שם טקסי נצרות, באבטחה של משטרה ששחררה את ירושלים.
איך שאותה מדינה (באמצעות משרד הדתות [לשון
רבים]) מממן בירושלים בתי עבודה זרה של נוצרים ומסגדים הקוראים לרצח יהודים.
והגרוע מכל היא הפגיעה במקום הקדוש לעם ישראל,
שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי. כיום יש לרפורמים חלק בתוך הכותל, שם נשים עולות
לתורה, ומניחות תפילין בלבוש פרוץ, אין לך בזיון יותר גדול מזה, ואני שואל, על זה
אפשר לשמוח? הרי זה חורבן הבית למהדרין!
(אם בהר הבית לא היה מסגד, היינו רואים גם שם נשים
רפורמיות הולכות בפריצות ומניחות תפילין, וזה מה שעשה דא"ג הרצל שר"י,
שהגיע לארה"ק נסע עם סוס על הר הבית בשבת, ודאג להצטלם ולהראות לכל העולם,
שהר הבית וירושלים זה עוד חתיכת אדמה ואין שם שום קדושה מיוחדת).
על דברים כאלו לבד היו צריכים כולם לצאת ולקבוע
יום תענית.
"נצח ישראל לא ישקר", ולמרות המדינה
(ולא בזכות המדינה) בחסדי שמים הצליחו לשמור על הגחלת היהודית בירושלים, ולמרות
המלחמות הקשות כל השנים מאז הקמת המדינה נגד הציבור החרדי בכלל ובירושלים בפרט,
הצליחו לבנות ישיבות וכוללים ולשמור על הגחלת היהודית.
ה' יעזור שנשתחרר כבר מהגלות הנוראה שבה אנו
נמצאים ואז באמת נזכה לשחרור ירושלים ע"י שעם ישראל יעשו תשובה בגילוי ונזכה
לבניין בית המקדש ע"י משיח בן דוד (ולא ע"י דוד בן גוריון)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.