הרב לייבל - בזמן מלחמת שמד כללי המשחק שונים!!!

הוא בא בטענה כי מאחר ובית מרן הגר"ד לנדו לא רוצים לטפל בארבעת אלפים וחמש מאות חיילים חרדים הוא יטפל בהם. אז קודם ולפני הכל נאמר לו, כי את המספר הוא אמר ולא הרבנים, הם לא מסכימים שאפילו אחד ויחיד יתגייס מפני שמדובר במאבק נגד שמד, אין כאן ענין של כן או לא ישיבות, במצב הנוכחי נאבקים על עתידה של היהדות, ובצבא אין סיכוי לשמור על יהדות, המציאות של 75 שנה הוכיחה, כי רוב רובם של שומרי מצוות שהגיעו לשם יצאו בלי תורה ומצוות, ולכן המאבק הוא נגד שמד ולא על כן או לא ישיבות

חשבתי שהרב דוד לייבל חכם, ולצערי אני שומע אותו כאן ולומד כי יש לנו עסק עם מי שלא מבין על מה מדברים, הוא חושב כי עולם כמנהגו נוהג והשאלה היא רק באיזו חטיבה יהיו החרדים רגילה חילונית או מיוחדת חרדית. גדולי התורה בימינו הכריזו כי הצבא הוא אסור בכל מצב, אין מקום אחד ויחיד בצבא במסגרתו הנוכחית, ואף במסגרות שיקומו כל עוד שלא משנים את כללי הצבא, במיוחד מי שהולך לקצונה ועוד עניינים כאלו היכן שמתמודדים עם כפירה ממש, ולכן אסור לחרדי לשרת שם בכל מצב, וכל עוד שהרב דוד לייבל לא יקלוט ויבין במה מדובר ועם מה מתמודדים, אין כאן עם מי להתווכח, מפני שטענו בחיטין והודה לו בשעורין, על הרב לייבל ללמוד ולהבין כי מה שהיה לא יהיה עוד. קודם שתקו ויותר מדי זמן על אלו שהתגייסו, קיוו כי אם ישתקו גם ראשי הצבא ישתקו. אבל מאחר והם הכריזו מלחמה על שמירת היהדות, הם מבקשים לחלן את החרדים וכפי שהם אומרים בצורה הכי ברורה כי מטרתם 'לחנך' את החרדים להיות 'דמוקרטים', מדובר במצב של מאבק נגד שמד, ומי שלא מבין זאת, פלא איך הוא מכהן כראש ישיבה

הרב לייבל יעשה חכם אם ידבר פחות, מפני שבכל נאום שלו הוא מקלקל לעצמו יותר מאשר לצד השני, הוא מחזק את הטענות נגדו כי הוא לא רוצה להכיר כי מדובר במאבק נגד שמד ומחיקת הצביון היהודי בכלל, והחרדי בפרט

חיים שאולזון