כל עוד שטענו כי המאבק בבחירות לכנסת הוא על עתיד כלל ישראל, מדובר במאבק על עתיד הציבור החרדי בישראל, על החינוך ועוד עניינים כאלו אפשר היה לקבל מדוע אלו נגד אלו, לכל 'גדול' 'שיטה' ו'השקפה' משלו ורוצה אחרת, למרות שכולנו יודעים כי הכוונה היא אחרת לגמרי, של מי ישלוט ומי יישב לצד הקופה. אבל, היה להם דרך איך להתחמק לטעון כי מדובר בעניינים גדולים ומכריעים על העתיד ואין ברירה
עתה מדובר במאבק על העיריות, פרט למאבק בנציגי ש"ס שאינם חרדים ואפשר להבין מדוע, מדובר בסכנה על אידישקייט, המאבק הפנים חרדי הוא על ענין אחד בלבד, מי יישב לצד הקופה, מי ישלוט על תקציבים וגו'בים ולא על שום דבר אחר. עיקר המאבק הוא על השתלטות של יחידים על הציבור, ובעיקר להבטיח לעצמם יותר מאשר לאחרים. מאבק של חסידות מסוימת במצב הזה הוא, לקבל יותר מבנים והקצאות מאחרים ועל זה מכניסים את היהדות החרדית כולה מקצה לקצה למחלוקת שהיא מן הקשות שידעה היהדות החרדית, והורסים דור שלם
במשך שנים טענו כי האדמורי"ם וראשי הישיבות הם 'רוחניים' ועניינם רק תועלת רוחנית וחלילה לא שלטון פנימי, תקציבים וגו'בים, ומה מתברר, כי האדמורי"ם הפכו לפוליטיקאים וגרועים מהם, מפני שפוליטיקאי מכיר את כללי המשחק, האדמורי"ם שאין להם מינימום הבנה בכללי המשחק עושים זאת בצורה הכי מכוערת והכי מסכסכת ובצורה שמביישת את הציבור כולו. מי היה מאמין שאדמו"רים ינהלו את המאבק הפוליטי אישית, ככה בגור וככה בויזניץ. בעבר ידענו גם ידענו שהם בעניינים גם בבחירות לעיריות אבל הבינו כי זה לא מתאים שהם אישית יטפלו, הם התחבאו מאחורי עסקנים נתנו להם להתלכלך, ועתה לא עוד, אדמורי"ם הופכים להיות הפוליטיקאים שהם הזוג של השקר, וגוררים מאות ואלפים למצב של בושה ממש, לא עוד אדמורי"ם כפי שהכרנו שהם רוחניים וברומו של עולם, הם הפכו להיות כקטני הפוליטיקאים הכי מלוכלכים שיש
כאן המקום לספר קצת היסטוריה עד כמה גדולי ישראל נזהרו כאשר עסקו בבחירות בכלל שלא לערבב חסידות ותורה עם פוליטיקה. ואספר לכם ממה שהיה לפני כחמישים שנה כשהתכוננו לבחירות פנימיות באגודת ישראל. באותה עת שמות הסיעות היו גזעניות. הייתה הסיעה הפולנית, סיעה אחרת הונגרית-רומנית, 'צעירי אגודת ישראל' וסיעה אחרת שלומי אמוני ישראל, וגם סיעת סלונים שהם משום מה לא איכפת היה להם שינצלו את שמם לסיעה. הייתה סיעת 'ארגון הפועלים', ובשל אי רצון להיראות 'גזעני' החליטו כי משנים את השמות, וגור ששלטה בסיעה הפולנית ונתמכה אז על ידי כמעט כל הקהילות הפולניות, - מאוחר יותר רבים פרשו ממנה - ביקשה לשנות את השם שיהיה ברור שמדובר סיעה הקשורה ב'גור' ושיהיה ברור כי הסיעה שלה
תופתעו, מי שלחם נגד ולא הסכים בשום אופן היה ה'בית ישראל' מגור שאמר, כי אסור לערבב חסידות עם פוליטיקה, 'גור' היא חסידות ו'סיעה' היא פוליטיקה ולכן הם קראו לעצמם 'הסיעה המרכזית' בכך הם ביקשו לומר כי הם הגדולים, יותר מ'צעירי אגודת ישראל' שנציגם היה שלמה לורנץ שטען כי הוא הגדול מכולם ועל כך היה המאבק בבחירות
ההונגרים רומנים גם הם החליפו את השם ל'סיעה המאוחדת', והליטאים גם הם החליפו ל'ציות והגשמה', ו'שלומי אמוני ישראל' שהייתה הסיעה הירושלמית החליפה ל'שלומי אמונים', ונספר לכם שבמקום הרביעי ברשימת הצירים של 'שלומי אמונים' היה הרב שמואל אויערבך מי שמאוחר יותר ביקש להיות מנהיג הליטאים, הוא היה גיסו של ראש הרשימה הרב מנחם פרוש - וכותב שורות אלו שהיה אז צעיר מאוד - היה במקום ה-20 ברשימת הצירים. מי שהשאירו את שמם היו סלונים, ו'ארגון הפועלים'. המגמה של ה'בית ישראל' הייתה להפריד בין חסידות למפלגה, הוא אף הסביר כי גור היא חלק מתנועת אגודת ישראל ולא ממפלגת אגודת ישראל, חשוב היה לו שתהיה מחיצה, ואכן האדמורי"ם אחריו שמרו על הכלל הזה עד לרבי הנוכחי שהרס את כל מה שבנה ה'בית ישראל' עשה הכל שלסיעה המרכזית תהיה צביון 'חסידי' ומאז גור אינה עוד חסידות אלא קהילה מפלגתית ובימינו התדרדרה עד לכת
אין זה סוד שכל העיסוק בפוליטיקה משחיתה את הנפש, וכל מי שרוצה כי נפשו תהיה בריאה מתרחק מכך ומשתדל שלא לעסוק בעניינים כאלו. היה זה בעת שהרב שך הקים את 'דגל התורה' גדולי ישראל ליטאים אז לא אהבו את מה שהוא עושה, הוא החדיר את הפוליטיקה לישיבות, בעבר הייתה הפרדה מוחלטת בין ישיבות לפוליטיקה, ומאז הקמת 'דגל התורה' הישיבות הפכו להיות סניפים פוליטיים, ולא עוד 'גדולים' במובן של פעם, אלא פוליטיקאים המשחקים 'גדולים'. אין זה פלא שאריה דרעי משחק עם ה'מועצת' הספרדית שלו, הוא למד מהאשכנזים, הגדולים הפכו לפוליטיקאים, אז הוא עושה את ההיפך, הפוליטיקאי הוא ה'גדול' הספרדי וחברי ה'מועצת' שם חייבים לקבל את הוראותיו מפני שהוא ה'גדול'
משיחות עם אדמו"ר אמיתי שלו קהילה גדולה, שמעתי דברים קשים על הרס החסידות והאדמו"רות, בכך שמחדירים פוליטיקה לחסידויות, חייבים להתרחק מכל פוליטיקה, להשאיר זאת לעסקנים בלבד, ובאשר לעיריות, גדולי ישראל צריכים לתת הנחיות ועצות לציבור איך לבחור נציג שיעשה את הטוב למען העיר ולמען האידישקייט של העיר, אבל לעמוד בראש המאבק הפוליטי כפי שזה כבר כמה מערכות בחירות זה חורבן האידישקייט, זה הורס את הפנימיות של החרדי, שהופך להיות ככל הגויים. כל החינוך שלנו הוא כזה שלא ככל הגויים היהדות החרדית, והמציאות היא, שלא עוד גדולים אמיתיים, אלא פוליטיקאים שמשחקים גדולים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.