לא איכפת להם מצער המשפחה, לא איכפת להם שהם גורמים למשפחה שלימה לשבת עוד יום שבעה, הם זקוקים למיטת הנער לצרכי הפגנות ובעיקר צילומים על מנת לגייס כסף מאיראנים ודומיהם, הם חטפו את המיטה ורצו עימה למאה שערים למרות שידעו כי הם גורמים עוול למשפחה
לא היה כאן עניין של וויכוח אידיאולוגי, האבא הסביר לסיקריקים כי הוא רוצה שהקבורה תהיה לפני השקיעה בשביל שיוכלו לחסוך יום של 'שבעה'. הסיקריקים כאשר שמעו את הדברים עשו לאבא תרגיל, בדרך חטפו את המיטה ורצו עימה לכיכר השבת לשחק שם את המשחק שלהם, וככה אילצו את המשפחה לשבת עוד יום שבעה מפני שהקבורה כבר הייתה לאחר השקיעה
זה מזעזע לאן התדרדרנו, אין מי בירושלים שהעיז לצאת במחאה נגד המעשה הזה, שאלתי את אחד הרבנים ב'עדה החרדית' מדוע אין מי שיגנה את המעשה, או לפחות ימחה, ותשובתו הייתה רק זה חסר למי שיעשה זאת. חיים בירושלים בפחד נורא מאימת הסיקריקים האלימים, וזה המצב, לא איכפת להם מאיש ומצער של יהודים, המטרות שלהם חשובות יותר מצער של משפחה
על מעשה כזה היו חייבים הרבנים כולם לצאת נגד האלימים הללו, להוכיח כי הם מקיימים את ה'לא תגורו' מן הסיקריקים, אבל לצערנו ובושתנו אין עוד בדורנו מי שיש לו את המינימום כח להתמודד עם יצורים כאלו, אפילו לא מי שמכנים עצמם 'עדה החרדית' המשחקים גיבורים על חלשים, וברגע של אמת מגלים את חולשתם
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.