מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס"ד, ערב שבת פר' ויצא כסלו תשפ"ד. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
השבוע מלאו 8 שנים של הוצאת גליוננו לאור.
זה התחיל בכך, שהיו כמה אברכים שכל פעם שנסעו לשבת אל השווער, היו באים אלי ומבקשים ווארטים נעימים להגיד בשבת טיש לשווער, שישתעשע במחשבה שהשיא בתו לתלמיד חכם, אבל התנו שזה יהיה ווארטים שלא כתובים באף מקום, שהשווער יחשוב שהם לבד חידשו את זה.
כשהתופעה צברה תאוצה והייתי מתחיל לקבל טלפונים מדי סוף שבוע, החלטתי לכתוב מדי שבוע כמה ווארטים נחמדים שהצטברו במחברותיי במשך השנים ושמתי אותם בבתי כנסת הסמוכים וריכזתי כמה עשרות אימיילים של חברים ומשפחה.
לבנים שלי הסברתי הסבר אחר, אני מפחד שלאחר 120 שלי, תפתחו את חוברותיי ויתחילו ויכוחים ביניכם מה אבא התכוון? על כן עדיף שאקדיש קצת זמן לענין זה ואם אין אני לי מי לי?
כיום ב"ה הגליון נשלח ל-3000 מנויים באימייל, ומעל עשרת אלפים בקבוצות וואצאפ ואתרים שונים, טוב שיש טכנולוגיה גם לצד הקדושה.
לפעמים יש לי הפתעות: לפני כשנה, יום חמישי קר מאוד, הגעתי עם טרמפ לבורו פארק ומשם הייתי אמור להגיע לפגישה בויליאמסבורג, הגעתי לתחנת האוטובוס ומשום מה הגעת האוטובוס התעכבה זמן רב, ועמדנו קבוצה גדולה בקור המקפיא בהמתנה לאוטובוס המיוחל.
נזכרתי אז בווארט של הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל שתיאר את השירות הלקוי של אגד בבני ברק, שממתינים זמן רב ולבסוף מגיעים כמה אוטובוסים ביחד, וכך אמר עם מנגינה: 'ולמה הוא נקרא קו 54? כי כל 50 דקות מגיעים 4'!
אבל לא היה לי למי לספר את זה, כי ניו יורקים לא מבינים בדיחות עם ניחוח ישראלי.
סוף סוף הגיע האוטובוס והיה דחוס מאוד, בקושי הצלחתי לעלות ונדחסתי פנימה, האוירה היתה טעונה ומתוחה ורציתי להפיג את המתח, פניתי לעומדים לידי ואמרתי: לפחות נקיים מצוות 'ובלכתך בדרך' אולי מישהו יגיד איזה ווארט על הפרשה?
הם הסתכלו עלי בתימהון ולא הבינו מאיפה נפלתי עליהם, אך למזלי, מישהו אמר: מה אתם לא מבינים? הוא רוצה להגיד משהו ומרמז שנכבד אותו.
עניתי לו כמיתמם: אם אתה מבין את זה ככה, אז אגיד. ואמרתי איזה חידוש שכתבתי בגליון 'מעדני הפרשה' ששלחתי באותו בוקר למנויים.
אברך אחד שעמד בצד שואל אותי: מאיפה לקחת את הווארט? עניתי: חידשתי בס"ד.
הוא נעץ בי זוג עיניים פקוחות ואמר 'כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם'.
שאלתי אותו: תגיד אתה איפה ראית את זה? והוא עונה לי: בד"כ יש לדון אדם לכף זכות שה'זיכרון הוא גנב', אבל לא מסתבר שמהבוקר כבר הספקת לשכוח, אני ראיתי את זה באותו מקום שאתה ראית את זה גליון 'מעדני הפרשה' שנשלח הבוקר לאימייל.
שלפתי מכיס מעילי העתק מהגליון (שהדפסתי לי מס' העתקים, כמידי שבוע) והוא מיד ענה: 'תפסתי אותך על חם', אמרתי לו: לפחות אני יודע שאינך גולש באינטרנט, כי אם כן, היית מכיר את פניי ויודע שאמרתי בשם אומרו.
בתחילה האיש לא האמין לי, אך לפתע אמר לי: במחשבה שניה זה אכן אתה, העובדה שחיפשת את החלק הטוב שבסיפור והבעת את הבנתך שאין לי אינטרנט, תואם את גישתך ואת מאמריך.
כה יתן ה' וכה יוסיף, עוד שנים רבות של זיכוי הרבים ושנראה כל אחד מעלת חברנו גם מתוך חסרונם.
ברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.