רגעים של השבוע - פרשת תולדות

 רגעים של השבוע - פרשת תולדות

 

המחנך שהתקשה להסביר את השקר הגדול / הרב המדבר בקול לכל, על הכל / הילד שריגש את האולם והעולם / השליח ששימח על נס ההצלה בביתו

 

א. הקול הנסתר של יעקב

 

לפעמים עולה בזיכרוני, וכאילו עומד מול עיניי אחד המחנכים שלי בחיידר, שהיה מתקשה לא פעם להתמודד מול שאלות לא נוחות שלרוב נבעו מתוך תמימות של ילדים. שאלה אחת מהדהדת בראשי מאותן שנים: "מדוע היה יעקב צריך לקחת את הברכות בעורמה?"

בפרשתנו מסופר על הברכות הנפלאות שבירך יצחק את בנו יעקב. את הברכות האלו לא היה יכול יעקב לקבל בדרך רגילה, אלא נאלץ לקחתן במרמה, כשלבקשת אמו רבקה ועצתה הנבונה, הציג עצמו לפני אביו כאילו הוא עשיו אחיו. אכן, התורה כבר סיפרה כי יעקב קנה את הבכורה מעשיו קודם לכן ב'נזיד עדשים', והסיבה שנאלץ עתה להתחפש לעשיו ולהקדימו לקבל את הברכות היא, כי ידע שאחיו לא יכבד את המכירה.

והמחנך המשיך וגם הסביר: עשיו לא היה ראוי כלל לברכות, בהיותו 'איש ציד' - צד את אביו בפיו, ונראה לפני אביו כצדיק; ובגלל העמדת הפנים של עשיו ורמאותו, רצה אביו לתת לו את הברכות. אך רבקה ידעה ברוח הקודש, כי הברכות שייכות רק ליעקב, וזה עונשו של רמאי, שיילקחו ממנו הברכות בעורמה.

אך בכל זאת, בתור ילדים, התקשינו רבות להבין את המהלך. עד שבא מחנך אחר בכיתה גבוהה יותר, והסביר לנו במתק לשונו: רבקה אמנו ידעה והבינה, כי הברכות של בעלה יצחק אבינו לבנם יעקב, משמעותם עמוקה מאוד והם הרבה מעבר לברכות שבין אב לבנו. אלו ברכות של נצח, אלו ברכות שילוו את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. 'יום יבוא, ויהיו לצערנו יהודים שונים, שמבחוץ הם נראים דומים יותר לעשיו מאשר ליעקב - אך גם להם מגיעות הברכות הקדושות, כי גם הם חלק אלוקה ממעל' - הסביר לנו, וקולו נסדק במעט. 

כשאנו רואים בחודש זה את ההתעוררות הגדולה של יהודים יקרים, שהנקודה היהודית בלבם התעוררה בעקבות הטבח הנורא בדרום ארצנו הקדושה, רואים אכן עד כמה חודרות ומשפיעות הברכות של יצחק מלפני אלפי שנים, גם לתקופתנו אנו, לכל יהודי באשר הוא, כי הקול - קול יעקב, גם עם הידיים או המראה, נראה לפעמים דומים לעשיו. 

 

ב. קול ברמה נשמע

 

"עמדתנו תמיד היא לא להתערב בשום פוליטיקה. אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו לא דיפלומטים, אנחנו לא עוסקים בנושאים הקשורים בפוליטיקה. התפקיד שלנו הוא לקרב יהודים... אנחנו והשלוחים באוקראינה חברים הכי טובים. רק הבוקר פגשתי כאן הרבה מהם, שהגיעו גם הם כמוני ל'כינוס השלוחים'. אנחנו תמיד עובדים ביחד, הקהילות תמיד עובדות יחד, אנו משותפים בהרבה דברים, המנטאליות היא אחת, הכל נעשה ביחד. אכן, זה מאוד כואב לראות את המאורעות המדיניים, אך זה לא תפקידנו להביע מי אשם במצב. התפקיד שלנו הוא באמת לקרוא להפסקת אש, למצוא דרך להתפשר, למצוא פתרון ולהגיע לשלום. כי ככל שזה ממשיך, זה גרוע יותר בעבור כולם!".

במשפטים אלו מסתיים ראיון מיוחד, תחת הכותרת "אידישקייט תחת פוטין", בו פורס הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א בקול ברור וצלול את משנתו הסדורה למצב בו נמצאת כעת יהדות רוסיה, ראיון אותו העניק לראשי מערכת העיתון "המודיע" בשפה האנגלית, אשר פנו אליי לפני כשבוע והביעו את רצונם לשמוע מקרוב את דברי הרב שליט"א. והוא אכן נעתר, ופינה לשם כך שעה קצרה ביום שישי שעבר, בהיותו בארה"ב לרגל כינוס השלוחים העולמי. 

150,000 מנויי העיתון, הנחשב כנפוץ ביותר בקרב הציבור החרדי והדתי קוראי השפה האנגלית בארה"ב, אירופה ובישראל - יקראו היום בע"ה את הראיון המלא, הנפרס על פני 9 עמודים, ונפתח בשער של מוסף העיתון, בו עונה הרב הראשי על סדרת שאלות חשובות העומדת על פרק היום, ונותנת צוהר ברור ואמיתי ליהודי העולם עלינו - יהודי רוסיה בתקופה מאתגרת שכזו. 

 

ג. קול צאן קדושים 

 

הם חוזרים עם עיניים בורקות. אתמול ושלשום שבו למוסקבה ידידיי שטסו לארה"ב להשתתף ב"כינוס השלוחים העולמי" שנערך בחצר הרבי, כמדי שנה, בשבת שלפני ראש חודש כסלו.

לאור המצב המיוחד השנה, לא הגיעו רוב שלוחי חב"ד שבארץ הקודש, ולראשונה בהיסטוריה הוכן עבורם כינוס מקביל בירושלים, ובכדי שהשעה תהיה נוחה לכולם, הקדימו השנה את הכינוס בארה"ב לשעות הצהרים, שהיא שעת ערב בארץ ישראל וגם במוסקבה.

וכך גם לראשונה, התאספנו במוסקבה כמה עשרות שלוחים לאחר שאמרנו 'למה נגרע?', ובערבו של יום ראשון, התארחנו בבית הכנסת היפה ב'מכון חיה מושקא' שבשכונת סקולניקי, ללימוד משותף של שיחות הרבי שאמר בכינוסי השלוחים, והמשכנו בהתוועדות חסידית, כאשר על מסך ענק ראינו ושמענו את מראות ה'באנקעט', הרגשנו וחווינו את האווירה, ולאחריה אף הצטלמנו יחד. התחושה הייתה מרוממת, יחד עם ההבנה על הזכות וגם האחריות.

בכל שנה, משקיעים מארגני הכינוס, ובמיוחד יו"ר הכינוס הרב משה קוטלרסקי - שה' ישלח לו רפואה שלמה במהרה - רבות בתכנון הכינוס בכלל והבאנקעט האמור בפרט. חודשים ארוכים מראש הכל מסודר ומאורגן, אך כשהבינו שם את המצב, ידעו שהם חייבים לשנות תוכניות. אחד הרעיונות היה להביא את משפחת פיזם מארה"ק, שלוחי הרבי בעיר שדרות, שנמצאת קרוב לעזה. על המסך הוצג סרטון מרגש של פעילות הסב, בנו והנכד הקטן, שלושה דורות למשפחת פיזם, אשר חיים כבר 22 שנה תחת הפגזות, אך החודש האחרון - משמחת תורה ואילך, היה החודש הקשה שלא יכלו לדמיין מעולם. במשך מספר דקות הם משתפים, הסבא - הרב משה זאב פיזם, הבן הרב אשר פיזם, והנכד אברימי פיזם - על הרגע שהכל התהפך, התופת חדרה לביתם ולמחוז שליחותם, וכיצד ממשיכים מכאן הלאה.

ואז עולה בהפתעה הנכד אברימי, חבוש בקסדה ואפודת מגן שהביא איתו מהבית. המתיקות והתמימות שלו ריגשה את כולם, הדברים שנשא סחפו את כל המשתתפים והצופים. אני כבר צפיתי בו ב'לופ'... ממליץ לכל אחד!

 

ולתמונת השבוע שלי - קול רינה וישועה 

 

ולא רק בארה"ב ובארץ ישראל נישאו נאומים בזמן ה'באנקעט' של השלוחים. גם אצלנו כאן, בהתאספות הספונטאנית והקטנה במוסקבה, היו כמה נאומים. הראשון היה של המארח, מנהל מכון חמ"ש הרב אברהם בקרמן, שהזמין כמה מהמשתתפים לשאת דברים. 

בלי תכנון ובלי הכנה מראש, עלה לדוכן הרב ראובן קורבסקי.

באותו מרץ שאני זוכר אותו בהיותו בחור, הוא פועל בכל הכוח בתחומים רבים, החל מהשיעורים הרבים לתלמידי הישיבה גדולה ופעילות אינדיבידואלית עם הבחורים, ועד הפעלת בית חב"ד ב'פושקינא' שבפרברי מוסקבה. ובין לבין הוא כותב, מתרגם, מפיץ ועוד רבות. 

"אני כבר דיברתי עם זוגתי על תאריך לקיום סעודת הודיה", הוא שיתף אותנו בקצרה. 

לפני מספר חודשים, כלל בני הקהילה נשאו תפילות רבות למען זוגתו והילדה הקטנה שנולדה להם. המצב הרפואי של שתיהן היה לא פשוט כלל, והרופאים היו פסימיים לגמרי, אבל לא איש כמו הרב קורבסקי שירים ידיים. פרקי תהלים רבים נאמרו על ידי תלמידי ותלמידות המוסדות, מתוך אמונה איתנה וחזקה, הוא הוסיף בפעולות לזכות רעייתו ובתו, והנס קרה מול העיניים ברוך ה'. מול עיניהם המשתאות של הצוות הרפואי קמה האם לתחייה, והיא כבר מתפקדת ב"ה ושובה לקהילה ולשאר התפקידים למען הכלל, וגם הבת מתפתחת ב"ה מיום ליום.

אם חיפשתי את "נאום הבאנקעט", זה היה בעבורי הנאום המרגש והמשמח ביותר. 

 

גוט שבת!

שייע