רמטכ"ל שדורש מחייליו להתנהג כבני אדם מול רוצחים אכזרים וסדיסטים הוא רשע ורוצח

כאשר אתה לא מסוגל להשתחרר מן הדם השמאלני לעולם לא תנצח, תפסיד לאורך ולרוחב, וכאשר מדובר במי שמפקד וערב לחיי כל כך הרבה חיילים אין סכנה גדולה ממנו, הוא המתכון הכי טוב לכישלון ויגרום שמאות ואלפים חלילה ייהרגו בשל טיפשותו הנובעת משמאלניות אכזרית שאינה קולטת כי בן אנוש מתנהג כפי שצריך להתנהג, ובכל מקום על פי מצבו. החכם מכל אדם לימד אותנו כי עם עקש תתעקש, עם כל יצור ואין זה משנה מי הוא, צריך לנהוג כמותו, וכאשר חייל ניצב מול אכזרים ברברים וסדיסטים הוא לא יכול להיות ילד טוב ירושלים, הוא חייב להיות ראשון ללמד את האכזרים כי סופם קרב

הייתי המום ולא יכולתי להאמין כי רמטכ"ל בהדרכה לחייליו ידבר דברים כאלו. אין זה סוד כי מדובר באוייב אכזר, ראינו רק לפני שבועיים כי יש לנו עסק מי שאינם בני אדם, מי שלא מסתפקים בלהרוג, אלא גם אחר כך יעשו דברים מחרידים ממש, לא ישאירו לך זכר של צורה, ומי שלא מאמין שיבדוק אצל אנשי זק"א ויספרו לו מדוע הם מתקשים לזהות את הנרצחים, חלקם הגדול אין להם מראה יותר, אתה לא יודע מי זה, והרמטכ"ל רוצה שחיילים ידברו יפה עם המחבל, יאמרו לו אנחנו בני אדם. המחבל זקוק לכאלו, אין יותר טובים ממי שמתנהגים כמו בני אדם המועמדים לשחיטה

במלחמה שכזו כפי שאנו ניצבים עתה אסור להיות בני אדם. גם אם נכון שיהודי קשה לו להתנהג באכזריות, אבל אסור לשכוח כי עם אכזר תתאכזר, אם תהיה עדין ונחמד תגיע לעולם הבא הרבה לפני אחרים, בשביל להצליח במלחמה כזו חייבים לדבר בשפתו של הערבי, ולהתנהג לפחות כמותו. גם אם נכון שמצידנו מספיק יריה אחת ולחסל אותו, אבל אם נמתין ונחשוב האם לירות בו, הוא ירה בך הרבה לפני שאתה תצטרך להחליט אם אתה מתנהג כ'בן אדם'

הקדוש ברוך הוא לימד אותנו 'מידה כנגד מידה' עלינו לנהוג בכל מקום על פי אמות המידה, ובמצב הנוכחי האכזריות היא ששולטת בצד השני ואין מנוס אלא לנהוג באכזריות כלפם ולא מפני שאנו ביקשנו זאת, אלא מפני שזו הדרך היחידה לשרוד, אם נתנהג כמו 'בני אדם', בתי החולים יהיו מלאים במאות ואלפי גופות של חיילים

אנו ב'מלחמת מצוה', לא אנחנו בחרנו את המלחמה  הזו, היא נכפתה עלינו, ובמצב הזה עושים הכל בשביל להשמיד את האוייב. מדובר במי שבכלל לא רוצה שלום עימך מפני שאין דבר כזה שלום במלחמה בין דתית. אנו האוייב של הדת שלו ובכל מצב הוא חייב לראות אותנו הרוגים ומושמדים. ולכן ההדרכה הנכונה היא, שנכנסים ומחסלים את כל מי שמהווה סכנה, ולמדנו כי אין ערבי אחד בצד של עזה שלא רקד ושמח כאשר נודע להם על מה שעשו החמאס ביום הראשון למלחמה, אין שם על מי לרחם, מדובר במי שיעשו הכל לחסל אותנו

איני נכנס כאן לשאלה מתי צריך להכנס, השיקולים המדיניים והצבאיים הם כאלו שבשלב זה לא אביע דעה. אבל מה שכן, ברגע שנכסים חייבים לעבוד בלי רחמים, ולא מפני שאיננו רוצים רחמים, אלא מפני שבמקרה זה נהיה בבחינת מרחם על אכזרים וידוע מה קורה למי שמרחם על כאלו, בסופו של דבר אנחנו נהיה קרבנות שלהם. רק כאשר הם יוכו מכות שיזכרו זאת הרבה שנים נוכל להשיג משהו, כל עוד הם יראו אותנו מתנהגים כ'בני אדם' הם יודעים כי אנו בידיהם וימשיכו להילחם בנו

חיים שאולזון