מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ
בהנחה שרבים מקוראי בעולמם סבורים שהגיע הזמן לתקוף ולחסל, מתעצמת החובה להאיר על הזוויות האחרות. הדברים אינם פשוטים (וזו בדיוק הבעיה, שראשי המדינה שוקלים שיקולים ילדותיים ומתייחסים בשטחיות לנושא כבד הכרעה זה).
העזתים בנו מתחת לעירם עיר מנהרות ומבוכים. מבוכים אלו מתמשכים על פני ק"מ רבים ונבנו מלכתחילה כמבוכי מלכודות. כמעט אין מי שמכיר את כל רוחב המפה של 'העיר התחתית' הזאת וכמדומני שכיום אין מי שסומך על המודיעין הישראלי שהוא יודע משהו (חוץ מאשר את דרגתו והפנסיה הצפויה לו). לצה"ל יש יחידה מיוחדת אחת שהתאמנה במשך שנים על 'מלחמת מנהרות'. יחידה זו יכולה להתקדם עשרות מטרים בודדים בכל פעם וגם לזה זקוקים לחסדי שמים מרובים, שיתקדמו ללא פגיעות ר"ל. צבא רגיל שיכנס למנהרות הללו, 'מפקיר עצמו למיתה'. במלחמה כזאת, גם על פני השטח, אין אזור שנכבש והוא כבר 'נקי', כי בכל רגע יכולים להופיע מאחוריך מחבלים שצצו ממנהרה כלשהי (כמו שקרה עם גולדין). במצב כזה לא ימלט שיהיה ירי דו צדדי נפוץ, כי לעולם לא תדע מיהו זה שבא מאחוריך, מחיילנו או מהמחבלים. ההנחה היא שבסיטואציה כזאת מספר נפגעי התוקף גבוהים פי שלש מנפגעי המגן. להזכירכם: להם יש 40,000 מחבלים תאבי רצח.
המציעים להרוג את כל החמאסניקים, בכל מקום בעולם, שוכחים שמי
שמקבל החלטות בפועל זה הבג"ץ. לא אתם
ולא ממשלת ישראל. בג"ץ בהחלט יכול להחליט שלממשלת ישראל אין סמכות חוקית
להרוג אנשים ללא משפט ואם היא בטוחה באשמתם, שבבקשה תתפוס אותם ותביא אותם בפניו.
הוא זה שיחליט.
כאמור, אין אפשרות לחסל את החמאס. חמאס הוא שם מקומי וזמני
לאידיאולוגית 'האחים המוסלמים'. לא יקראו לזה חמאס, אז יקראו לזה תמאס, מה זה
משנה? שלטונות ערביים, שחדורים פחד, שנאה ורצחנות כלפי הג'יהאדיסטים, לא הצליחו
לחסל אותם – וזאת כשהם פועלים במלוא האגרסיה, בלי בג"ץ ובלי בצלם. אז אנחנו,
עם עדינות נפשנו, נצליח בכך? ומה אם חמאס יתחיל לשחוט בני ערובה, בכפוף
להתקדמות/עצירה של כוחותינו?? יש לו בעיה לענות למוות בני ערובה מול מסכי
הטלוויזיה? מישהו כאן יוכל לעמוד בזה? או שקודם נמית אלפי בני ישראל במלחמת-נקמה
חסרת היגיון ואז ניסוג? גם נקבל מכות, גם נאכל את הדגים הרקובים וגם נזרק מהעיר
וגם נשלם עבר כל סעיף מהנ"ל. הרף לכם מפעולות פזיזות ויהירות!
ומה אם נצליח 'למוטט את החמאס'? מישהו ברצועה יעז להכנס
לנעלי החמאס? הרי 'הבוגד' שיעז לעשות כן, יזרק
מיד מראש מגדל.
לכן, עם כל הכאב, הצער, הזעם והרצון הצודק לנקום, צריך לפעול בשום שכל וכל עוד ממשיכים שופרי השלטון להתיהר ב'חיל האוויר תקף מאות מטרות' 'חיסלנו מפקד בכיר נוסף', תדע כל אם עבריה שביד חסרי אחריות מסרה את ילדיה.
הפרסומים על המכות שסופג הצד השני, לו היו נעשים לצורך חיזוק המוראל בלבד, עוד היתה להם הצדקה. הבעיה היא שהם אכן חושבים שהבל פיהם משנה משהו בעולם. לראשי המרצחים בכלל לא משנה אם ימותו עוד כמה 'בכירים', או כמה עשרות אלפי עזתים. בכיריהם האמיתיים שוכנים לבטח בחו"ל ובמנהרות תת קרקעיות שלצה"ל אין שום נגישות לשם. הרעב, הצמא, הסבל והעינוי שעוברים ויעברו מיליוני העזתים, אינם חלק בשיקוליהם של מנהיגיהם. לאלו, יש מטרות ארוכות טווח, ואם השגת אותן מטרות מחייבת לבנות את עזה מחדש שוב ושוב, אין כל רע בכך. אדרבא, כך הם יכולים לחלק מחדש את קלפי ההטבות שהם מעניקים למקורביהם. יש שקבלו דירות בסבב הקודם, בשל עזרתם דאז, וחשבו שבכך הם 'מסודרים', יבואו צה"ל, החמאס והמדינות התורמות ויסלקו את עוזרי הטובחים דאתמול, לטובת עוזריהם המעודכנים.
בתפיסת עולמם של מנהיגי המרצחים, אין מקום לרחמים. לא על האויבים ולא על אחיהם שאינם מסורים די למטרת העל. יחיא סינואר הגיע לרום מעמדו בעיקר על רקע גילויי אכזריות בלתי נתפסים כלפי פלשתינאים שנחשדו בעיניו כמשתפי"ם. אלו ייחלו למותם, הרבה לפני שסחט מהם בעינויים את טיפת חייהם האחרונה. המראות הנוראות בהתקפת הטבח, הינם בבואה דבבואה של רצחנותו ואכזריותו של סינואר.
כשהאינטרסנטים וקצרי הראות אומרים לכם שהם הולכים לעסקת חילופין – כל החטופים תמורת כל אסירי ומרצחי ארגוני המחבלים - הם שוב משחקים לכם במוח. אין מציאות כזאת של שיחרור כל החטופים. יהיו עשרות חטופים שאינם בתוך העסקה. חלקם אינם בידיו של החמאס (וצריך לנהל מו"מ נפרד עם ג'יהאדיסטים אחרים), חלקם יוחבאו ע"י גורמים שונים (ואחרי עסקת החילופים 'ימצאו' אותם פתאום) ואחרים משום שבאמת הם נמצאים בידינו כגופות לא מזוהות. לעולם לא נדע להבחין בין האפשרויות ולעולם תהיה נפשנו תלויה ועומדת מול גורלו של 'רון ארד' כלשהו.
ואנו, אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים
חרדי בעולמו
- - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות וללא לינקים:
haredibe@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.