מאת בני ברקי
אם חשבנו של'המודיע' יותר שכל ונסיון מ"המבשר", התברר היום שהם לא טובים מהם ולא חכמים מהם...
ובכן, נראה שלאור הטרגדיות של הזמן האחרון אין מנוס אלא לקיים המאמר הנ"ל "צא ובדוק בדייני ישראל".
אגש איפוא לבדוק את החותמים על מכתב הבלע הלזה אחד אחד;
על בד"ץ קרליץ בני ברק - יהודה סילמן, שריאל רוזנברג, מ. הייזלר, ושאר חבריהם מיותר להשחית מילים.
ואפילו חבריהם המתנגדים כבר אמרו שיש עליהם "קלא דלא פסיק"...
הם הם היו בעצת בלעם של כל ה"צוואה" הלא קדושה הזו, הכוללת סחיטה וניצול אדם במצוקה ותחת השפעת סמים משככי כאבים.
הם הדיינים, הקטיגורים והתליינים גם יחד.
כל שומר נפשו יודע להתרחק מבי"ד זה כמטחווי קשת.
אני עצמי כשעובר ליד בי"ד זה אני מרקק ואומר מה שלמדתי בחיידר שאומרים כשעוברים ליד כנסיה "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא".
ניגש לחותמים הבאים;
"רבני העיר בני ברק" - לנדא ורוזנבלט.
שני אלו כבר חתמו בעבר נגד הרבנית וגם אז ללא שמיעת הצד שלה כלל.
במאמר המוסגר, כל ילד יודע שהתפוח הלנדא הזה נפל רחוק מן העץ...(אביו) ולא כל כך רחוק ממפלגת העץ.
די
אם נתבונן איך יתכן שהמתנגדים לאביו ולזקנו הסכימו פתאום עליו לכהן כרב
העיר (גם אם יחד אתו ועומד על גביו רב מטעמם) למרות שהוא נחשב לכאורה
כ'משיחיסט' לעומת אביו. אין זה אלא שככל הנראה לא הרבה שכל בקדקדו וגם לא
אפס אומץ ועזות דקדושה כשל אביו וזקנו. ולמתנגדים כל זה מתאים כמובן...
הלאה,
הראב"ד/גאב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך, מלבד זאת שהוא נוגע בדבר בהיות
אשת מפחידי הינוקא נכדת אחיו הרב שטרנבוך מאנטוורפן, הרי כל העולם יודע
שבנו חותם עתה במקומו ואף אם הפעם הוא עצמו חתם על המכתב הלזה, אפשר להניח
בוודאות קרובה כי היה פיקח וצלול אותה שעה, בערך כמו שהרבי ה'עטרת ישראל'
היה בעץ שחתם(?) על הצוואה הקדושה...
הרב נפתלי נוסבוים, הרב
שמואלייזר שטרן ויעקב מאיר שטרן מודים שחתמו "על עיוור" כשראו חתימת ר משה
שטרנבוך... ומשזו מופרכת ברור שגם חתימתם כך.
משה שאול קליין
לעומתם, קופה-של שרצים מאחוריו וד"ל. די אם נזכיר את העזת פניו ברב לנדא
הקודם בענין ה'ברעקל' ועוד הרבה יש עליו. וכבוד א' הסתר דבר. אם ניאלץ,
נפתח גם את זה.
נמשיך עם מרדכי אוירבך.
ובכן, מדובר
ב'שונא' ידוע של סדיגורה לא מהיום אלא מ"תמול שלשום". מלבד זה שמדובר
במתנגד לכל דבר וענין ומי שרחוק מהתנהגות אביו רבי שלמה-זלמן כרחוק מזרח
ממערב, הרי, כפי ששמעתי, הוא עצמו ידיו 'מגואלות בדם' מי שנפח את נשמתו
כתוצאה מעלילות דברים שתפרו עליו אוירבך ותלמידיו בענין הידוע שהיה בחיידר
בעלזא בת"א, (היה-שם גם מישהו שאכן פגע בילדים והיה נכון למסרו אך על הדרך
תפרו תיקים לעוד כמה מלמדים), אחד מהם שהיה מבוגר וחולה דיאליזה הוכרח
לעשות 'עבודות שירות' בין היתר בניקוי שירותים בבית ספר בת"א ולבו לא עמד
בזאת עד ששחל"ח. ידוע, שכל פניה שפנו אז אל מרדכי אוירבך שלכאורה יכול היה
לפטרו מכך בהבל פה - נדחתה על ידו בתוקף. או אז, "ערכאות" לא היתה מילה גסה
בעיניו...
עם מי נשארנו? רבני גור ובעלזא???
מה לנו ולהם?
לגבי
רבני גור, די ברור שההוראה הונחתה עליהם 'מלמעלה' והם, כפי שידם במעל של
פילוג משפחות והחרמת כל מי שלא עובר לדום לפקודת הממסד הגוראי, ומתוך שעברו
ושנו נעשה להם גם זה להיתר...
והכל לפי המבייש והמתבייש...
ורבני
בעלזא? נו, אלו כנראה התרגשו כל כך להופיע עם רבני העדה החרדית על מודעה
אחת, שנתבלבלו לגמרי ואיבדו כל הגיון מינימלי, רבם לא חשוד על 'הנחתה' כזו
לדייניו, וזהו הלימוד זכות היחיד שיש לי עליהם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.